קידושין דף ג

היי הרב.
רציתי לשאול אותך על דפים שלימדת באמצעותם דוקטורנטיות שהעלית פה..
הגמרא בדף ג מדברת על המקור לקידושי כסף ולומדת זאת מ"ויצאה חנם אין כסף".. יש משא ומתן תלמודי עד שמגיעים לאמירה שאולי בכלל דובר פה על קטנה, לאחר מכן מביאים מקור נוסף "בנעוריה בית אביה" לכך שהקידושין הם של האב, ולאחר מכן דוחים זאת משום שרב הונא למד שמעשה הבת לאב ממקור אחר שמדבר גם רק על קטנה…
לאחר מכן הגמרא חוזרת ורש"י ותוספות סוברים שהגמרא מבינה שהלימוד מ"ויצאה חנם אין כסף" הוא כן מלמד על כך שקידושי הבת לאב, אך באותו תוספות ד"ה "יציאה" מובא גם הר"ח שאומר לשיטתו שהגמרא כן חוזרת לרישא ובעצם בגלל שלומדים על קידושי אישה מאמה שיוצאת בנערות אז גם פה מדובר בנערות ולכן בעצם מובן שהערעור של הגמרא "אולי הלימוד מהפסוק מדבר על קטנה ולא על נערה" נדחה לפי הר"ח… הדחייה של התוס' היא די קטנונית כשהוא אומר "אם ככה מדובר פה רק על קידושי אישה שנהייתה נערה" אך בסוף דבריו של הר"ח נכונים ומסתדרים יפה בסוגיא ולדעתי אפילו מסתדרים טוב מדבריו של התוספות שלומד שהגמרא חוזרת לדין המקורי כי "כמו שההכסף באמה אם היה היה הולך לאדון כך גם אצל האישה הכסף הולך למי שמחזיק בזכויות עליה שזהו אביה."

בדפים כתבת כאילחו התוספות דוחה את דבריו אך דווקא לדעתי דבריו מסתדרים טוב יותר בסוגיא.