מצווה קיומית מול 'אינו מצווה ועושה'

הודעת פתיחה של הרב

מצווה קיומית מול 'אינו מצווה ועושה'

נשלח ב-23/11/2006

| |

מצווה קיומית מול 'אינו מצווה ועושה'

הנה ניסיון פתטי נוסף להעלות נושא שאינו נוגע ברפורמים, אתיופים, חרדים, ציונות, אמת היסטורית של מיתוסים, שק"ק, או אא"ס. אולי הפעם תהיינה יותר מ-5 התייחסויות?

מקובל לחלק את מצוות העשה בהלכה לחיוביות וקיומיות. מצוות עשה רגילות הן חיוביות. לדוגמא, מצוות תפילין, שיש חובה להניח בכל יום. המניח קיים מצוות עשה, ומי שלא הניח ביטל עשה. לעומת זאת, יש מצוות שאינן חובה, והן קרויות מצוות 'קיומיות' (=מצוות למקיים). מצוות אלו אין חובה לקיים, אבל אם קיימת יש לך מצווה. לדוגמא, לכמה שיטות ראשונים: תלמוד תורה מעבר לק"ש בוקר וערב (לפי פשט הגמ' נדרים ח, ופי' הרא"ש שם). אם לא למדתי לא עברתי איסור (זה לא ביטול עשה, אף שזה כן 'ביטול תורה', ואכ"מ), אך אם למדתי קיימתי מצוות עשה. וכן צדקה מעבר למה שחייבים לתת.

ציצית שלפעמים משייכים אותה למצוות הקיומיות אינה מצווה קיומית אלא חיובית מותנה (=מי שרוצה ללבוש בגד של ארבע כנפות חייב להטיל בו ציצית), בדיוק כמו ברכת המזון שמותנה באכילת פת וקביעת סעודה, ואף אחד לא יאמר שהיא קיומית. הוא הדין לשחיטה.

דבר הרשות הוא קטגוריה שלישית. וכבר עמד הרב לכיטנשטיין על כך שדבר הרשות אינו בהכרח משהו נייטרלי. לפעמים זה משהו חשוב מאד, אך מבחינה הלכתית-פורמלית הוא אינו חובה. יש שיסווגו כך את עבודת המידות (אף שלכאורה היא כלולה במצוות הידבקות במידותיו של הקב"ה). אמנם המבטל דבר הרשות לא עבר עבירה, אך הוא בכל זאת שונה ממצווה קיומית, כי אפילו מי שמקיים אותו לא קיים מצוות עשה הלכתית.

כעת נעבור לקטגוריה נוספת. לפי רוב שיטות הראשונים, נשים יכולות לקיים מצוות שהן פטורות מהן (שהזמן גרמן, או סמיכה בקרבנות – נשים סומכות רשות). אמנם יש מחלוקת לגבי הברכות על מצוות אלו.

כאשר נשים מקיימות מצוות כאלו כמי שאינן מצוות ועושות, האם זה דבר הרשות? ואולי זוהי מצווה קיומית?

ידועים דברי הראב"ד בריש התו"כ שנשים יכולות לקיים את המצוות הללו כמו גברים, כלומר גם במקום שזה כרוך באיסור. לדוגמא, כלאיים בציצית, או סמיכה בקרבנות (=שכרוכה באיסור עבודה בקרבנות). לכאורה אם הן אינן חייבות במצווה הן עוברות איסור (כלאיים, או עבודה), ובכל זאת מותר להן. משמע מכאן שזה אינו דבר הרשות, שכן לא סביר שמישהו יתיר איסור בדבר הרשות.

אם כן, לכאורה יש כאן משהו כמו מצווה קיומית. אבל האינטואיציה שלי אומרת שזו אינה מצווה קיומית, אלא קטגוריה נפרדת. סו"ס נשים אינן מצוות במצוות אלו כלל. המצוות הללו כלל אינן פונות אליהן. זה כמו קטן שיקיים מצוות (לפחות מצוות מסוימות, ואכ"מ). ובנוסח אחר: אם מצווה קיומית ניתן להכניס למערכת המצוות, קיום של מי שאינו מצווה נראה לא שייך למערכת הזו.

שאלותיי:

1. שאלה צדדית: האם יש במערכת המצוות מצוות שהן רק קיומיות (צדקה ותלמוד תורה הן מצוות חיוביות עד הרף ההלכתי. רק מעבר לכך הן קיומיות)?

2. האם האינטואיציה שאינו מצווה ועושה שונה ממצווה קיומית היא נכונה? האם יש ראיות לכך? האם יש נפ"מ (אולי לגבי עשה דוחה לא תעשה. אבל בציצית לפי הראב"ד הנ"ל רואים שאין)?

3. אם אכן אלו שתי קטגוריות שונות, מה ההגדרה להבדל ביניהן? במה שונה קיום מצוות אלו ע"י נשים מקיום של מצוות קיומיות?

_________________

מקור (פורום "עצור כאן חושבים"): http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2090933&forum_id=1364