במה אתה מסכים

אבל זו נ"מ להלכה
שהרי אם הוא מין או אפיקורס או כופר
אינו מצטרף למנין ואין בו מצות פדיון שבויים ופיקו"נ

אין לזה שום נפ"מ. מי שלא מצטרף למניין הוא מי שלתפילתו אין משמעות (כי אינו מאמין באלוהים או בחובת התפילה). כל השאר הוא סנקציות על עבריינים. אין אדם שבגלל מחשבתו הוא עבריין.

ודין מורידין דגמרא במי היה?

דין מורידין נאמר על עבריינים. ובין כה וכה איננו חל היום (ולא רק דה פקטו).

אז
אם תוכל להסביר על מי חל היום הדין שאין מצילין ואין פודין אותו ואין בו שום מצוה ממצות החסד
על איזה סוג מין אפיקורס כופר או עבריין.
ואם לא חל על אף אחד
אם תוכל להסביר
תודה

איני מבין מדוע עליי לחזור על דברים שכתבתי. הדינים הללו חולים על רשע עבריין. לא על מי שמחזיק בדעות כלשהן כי זוהי מסקנתו.

כי לא אמרת מי לדעתך נכנס תחת גדר רשע עבריין?

כי הרי כל מי שעובר עבירה במזיד וביודעין, הוא נקרא רשע ועבריין, הגמרא בפסחים קיג: אומרת שמצוה לשנאתו. ואין בו את כל מצוות החסד (חוץ מלהחיותו ולפדותו אף שאין פיקו"נ, שיש הסוברים יש בו מצוה).

אבל בודאי שעדיין יש חובה להצילו מסכנת מיתה, ולפי הרמב"ם אף במומר לכך (לתיאבון), חובה להצילו, ורק בעומד ברשעו תמיד (שפקר בגזל או בכל דבר אחר), אין מצוה להצילו, ואם זה גם להכעיס אז גם מצוה להורידו. ר' רמב"ם רוצח ד' יא- יב, ושו"ע יו"ד קנח.

אז לדעתך שאמרת שעל דיעות של ב"א אין שום נ"מ לכל הנ"ל, ומחוייבים בו בכל המצוות כל עוד מקיים את המצוות.

אז להגדרה הנ"ל של רשע ומומר שהבאתי אתה כן מסכים?
היינו רשע ואף מומר לכך- רק להצילו יש מצוה, ואין בהם שום חובות החסד,
והרגיל בכך- אין מצוה להצילו,
והמומר להכעיס- אף מצוה להורידו (בעקרון).

אם לא, אז תפרש מיהו הנקרא עבריין, שלא חלים בו מצוות החסד והאהבה, ומי העבריין שאף להצילו ל"צ, ומי שאף להורידו (בעקרון).

תודה

לא אענה יותר להטרלות הללו.

לא יפה ההסתכלות שלך על השאלות
במקום לסתום ולקצר ולגרום לא להבין ואח"כ לתמוה ולהאשים בטרלול
תפרש ברור את מה שאני מפרט לך את מה שאני לא מבין
יש דרך ארוכה שהיא קצרה
תהיה בריא