עבודה במשרד הביטחון בשבת – די דחוף

עבודתך באבטחת שרי הממשלה ובני משפחותיהם מפני איומי טרור, חטיפה ופיגועים היא ללא ספק בגדר פיקוח נפש.

באשר לשאלה הראשונה שלך, הנסיעה הלוך למשמרת מותרת. מעבר לפיקוח הנפש המיידי על חייהם של השרים ובני משפחותיהם, יש כאן גם היבט מובהק של פיקוח נפש ציבורי; איש ציבור, ובפרט שר ביטחון, נושא עמו מעמד ציבורי קריטי, ופגיעה בו מהווה פגיעה אנושה בביטחון המדינה ובציבור כולו. כפי שכתבתי לא פעם, התמוטטות הסדר והביטחון הציבורי היא בעצמה בגדר "פיקוח נפש של האורגניזם הציבורי" שמצדיק חילול שבת, שכן בלי מערכות ביטחון ואכיפה מתפקדות החברה כולה תקרוס.

אולם, השאלה השנייה שלך לגבי הנסיעה חזור היא מורכבת וסבוכה בהרבה.

בפשטות, חזרה עצמאית ברכב על ידי יהודי בשבת אסורה לדעת רוב הפוסקים, כיוון שמעשה הצלת החיים עצמו (המשמרת) כבר הסתיים.

ההשוואה שערכת לרופאים ואחיות היא אכן במקומה, אך הדין לגביהם שונה ממה שרבים נוטים לחשוב:

1. חזרה על ידי גוי בלבד: הכלל המקובל להלכה הוא שרופאים, אחיות או דולות החוזרים לביתם בשבת לאחר פעילות מצילת חיים, מורשים לעשות זאת רק באמצעות נהג גוי ולא בנהיגה עצמית.
2. היתר "שלא להכשילם לעתיד לבוא": החשש שאם לא נתיר לרופא לחזור הוא יימנע מלצאת להציל חיים בשבת הבאה אכן מהווה שיקול משמעותי בהלכה. אולם, גם ההיתר הזה מוגבל בעיקר לחזרה עם נהג גוי.

במקרה שלך, כיוון שמדובר במשמרות קבועות וידועות מראש (אירוע תדיר), חובה על המערכת (משרד הביטחון) לייצר פתרון מערכתי קבוע – כגון הסעות מאורגנות עם נהג גוי או הסדרת מקום לינה הולם בשטח המשמרת כדי שלא תצטרך לחזור בשבת. כל עוד ישנה אפשרות מעשית לארגן פתרון כזה או ללון במקום, אין היתר לנהוג עצמאית הביתה בשבת.

עם זאת, יש מקום להקל בשעת הדחק, אם באמת אין שום פתרון מערכתי או אפשרות ללינה, וברור לך (מתוך היכרות עם עצמך) שאם תאלץ להישאר שם הדבר ימנע ממך לקחת משמרות אלו בעתיד – מה שיותיר את השרים ללא הגנה ראויה. במצבי קצה כאלו, מתוך ראייה של צורכי הכלל ותפקודו התקין של מערך האבטחה, יש מקום לסמוך על שיקולי פיקוח נפש ציבורי ולהתיר את החזרה ברכב.