פתיחות

זה לא "לא לגלות לאנשים את האמת".
לפתוח אנשים להכל זה אומר שהרבה אנשים יאמינו ב'לא אמת' מהסיבות הלא נכונות. כי לא חכמים מספיק או כי הדברים לא הועברו אליהם בצורה הנכונה, או שלפחות נתפסו בעיניהם בצורה הלא נכונה.
אנחנו מאמינים שאנחנו מחנכים לדבר הנכון, איזה טעם יש לפתוח את הכל לכתחילה?
אם יש למישהו שאלות, ברור שיש להציג לו את מיטב הטיעונים, ובזה אני כמובן מסכים איתך שמצב בשטח לא טוב (התלמידים גוברים על רבותיהם), אבל לענ"ד הסתפקות בפתרון בעיות פרטניות עדיפה על פתיחות מאסיבית לפילוסופיה שתגרום ללא מעט לנשירה.
התרחיש של ילד טוב שנפתח לאנליטיות יתר ביוזמתנו (בהנחה שלא היה נפתח לזה לבד) ולכן נהיה 'אנליטי מדי' באופן בלתי נשלט, הוא די סביר.
ופקפוק במה שאנשים רואים כתורה מסיני (גם בדברים שהם טעות) גורם לאנשים להשליך את כל החבילה. ולפעמים עדיף שיאמינו בקשקושים (כי מה לעשות, אין לנו שליטה על מה שאומרים להם בבית או מורים 'פשוטים') ובאמת משיכפרו בשניהם.

אנונימי היקר,
מעניינים דבריך אבל תוכל להסביר מה שכתבת ולא הצלחתי להבין : "אנחנו מאמינים שאנחנו מחנכים לדבר הנכון, איזה טעם יש לפתוח את הכל לכתחילה?"

יוכל כבוד הרב להתייחס בבקשה לדברי אנונימי? תודה רבה רבה מראש

כתבתי כאן תשובה לא פעם. אחזור בקצרה. ככלל, אני לא דן השקפה לפי התוצאות שלה. מעבר לזה, בעיניי בירור האמת היא חובה ואין להסתירה (ראה בטור האחרון, 576, ועוד). ואם מישהו ניזק מכך זה לא מצדיק פגיעה באחרים כדי להציל אותו. מעבר לזה, יש רבים שהאמת הזאת דווקא מותירה אותם מחויבים לתורה, למרות שאכן יש גם אחרים. אין ערך לשמר אמונה לא נכונה. יש ערך בשימור אמונה נכונה. לכן הסתרת האמת כדי לשמר את האמונה זו שפיכת התינוק עם המים.