הורג עובר משום לא תרצח
התוס׳ על הגמ׳ בע״ז האומרת ליתא מידעם דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור (ע״ז נט.) מקשים שהרי דין הוא שעכו״ם שהרג עובר חייב וישראל פטור ותי׳ בזה״ל: ״אע"ג דפטור מ"מ לא שרי״ ע״כ וראיתי להאחרונים שחוקרים לפי דבריהם אי איסור בעלמא הוא או איסור רציחה (ונפקמ יהרג ואל יעבור). ורציתי לבאר לפי דבריך שחקרת האם ישראל הוא גוי ״עם תוספת״ או שמא מהות אחרת היא ולשיטתך ישראל הוא גוי עם תוספת, ולפ״ז יש לבאר שהדינים עצמם שנאמרו לגוי חייבים להאמר לישראל (וליכא למימר שהגוי עובר באיסור אחד והישראל עובר באיסור אחר אף סו״ס גם לישראל אסור וזה עדיין תחת גדר הגמ׳.) ולכן ישראל ההורג עובר עובר בלא תרצח דווקא וכאמור יהרג ואל יעבור. רק אעיר שראיתי כאלו שאכן תירצו כהדחייה שלי (והיינו שסו״ס לישראל אסור ולא משנה מאיזה קרא) אך לכאורה טועים הם מושגית האין כך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
צ"ל סנהדרין נט ע"א. מאיפה הבאת את הציטוט הזה. הוא לא בע"ז ולא בסנהדרין.
גוים לא חייבים בלא תרצח אלא בשופך דם האדם. וזה נכון גם ברוצח בוגר, ולכן בכל אופן יש הבדל בין גוי לישראל במקור האיסור.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אין הדבר מסתבר, הלא הקשתה הגמ׳ (סנהדרין נט.) דאיכא חצי פרוטה שהישראל אינו מצווה והגוי כן ותירצה שגויים לא מוחלים והיינו שבהוו״א אחזה הגמ׳ שב׳ עניינים שונים הם הגזל שנאמר לישראל והגזל שנאמר לגוי וליכא לתרץ שסו״ס נאמרה גזילה כלשהי גם בישראל. אלא ע״כ שישראל שייך גם באיסור ההריגה של הגוי יהא אשר יהא.
אכן טעות היא בידי שהגוי מחוייב מדין לא תרצח והרי לא תרצח נאמר רק על ההורג יהודי (והגוי אסור בהריגת חבריו) ולפ״ז יוצא הפוך הגוי אסור בהריגת עובר במעי אמו ואין זה ׳לא תרצח׳ אלא איסור אחר וממילא יעבור ואל יהרג.
יעבור ואל ייהרג תליא במחלוקת אמוראים האם גוי מצווה על קידוש וחילול השם.
הרב קוק בפרי עץ הדר דן במפרכסת, ומסביר שהגוי הולך אחר המציאות ולכן אסור במפרכסת והישראל בתר הדין (המצב הרוחני) ולדידיה מפרכסת היא מתה כי נשחטה כדין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer