דחיית הווא אמינא בגמרא

אין כללים בדבר אבל יש עיקרון שאפושי מחלוקת לא מפשינן (ממעטים מחלוקות ככל האפשר). זו וריאציה על התער של אוקאם. כך גם במעבר מהו"א למסקנה, משתדלים שהחידוש/השינוי יהיה הקטן ביותר האפשרי. כל טענה שיש משהו גדול יותר (מעבר למינימום הזה) זוקק הוכחה. לכן כברירת מחדל עדיף להשאיר את הסברא ולשנות משהו מעשי או צדדי. זה כמובן תלוי גם בלשון הגמרא, לכן דבריי זה רק אם שתי האפשרויות נכנסות בה.
מעבר לזה, יש לחפש בסוגיות מקבילות תפיסות שונות ולראות למה מתאימה המסקנה. אם התפיסה של ההו"א מוכחת מסוגיות מקבילות אז סביר שהיא נותרת גם למסקנה, ולהיפך.