ישיבה גבוהה שהרב ממליץ

ישיבות ההסדר כמו גוש עציון או ברכת משה נחשבות חרד"ליות?

לאורן,
אני לא מחשיב אותם כחרדליות.

אני מחשיב את הר המור- מרכז- תורת החיים. כחרדליות.

בס"ד כ"ו בטבת ע"ז

מאי נפק"מ בין חרדל לשאר דברים החריפים? הרי איידי דחריף מיבלע לימוד התורה בלב התלמיד, וגם נקבע הלימוד בלב, שכן דבר חריף משוי 'אינו בן יומו' כבן-יומו ונותן טעם לשבח 🙂

ואם לחשש קטניות בפסח שיש בחרדל, הרי רמד"א מיקל בזה, ובלאו הכי בימי הפסח יש 'בין הזמנים'. והמהדרין יהגו בימי הפסח בתמכ"א הנקרא חריי"ן, עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.

בברכה, ד"ר קורט חלתית

חשבתי שהשאלה עסקה בישיבות גבוהות. במשמעות המקובלת של הביטוי הזה הוא בא להוציא ישיבות הסדר. אם בישיבות הסדר עסקינן – בהחלט גוש עציון ומעלה אדומים וירוחם נכנסות לגדר הזה. ואני מניח שיש עוד שאיני מכיר (יבנה? שעלבים? קרית שמונה?).

ובאשר להערתו של ד"ר קורט יצ"ו, שמעתי פעם סיפור לא אופייני על הגרש"ז אויערבאך. בא אליו תלמיד עם כיפה סרוגה וביקש ללמוד בישיבתו (קול תורה). הלה אמר לו שנראה שההשקפה הנהוגה שם שונה מזו שלו. התלמיד אמר שהוא בא ללמוד תורה בלי קשר להשקפה. הגרש"ז הצביע דרך החלון והראה לו את הקמפוס בגבעת רם ואמר לו ששם לומדים בלי קשר להשקפת עולם. ודוק היטב.

לרב מיכי,
אך התכוונתי לישיבה גבוהה.
אך חשבתי שהוא שאל האם אני מגדיר את מעלה אדומים כחרדלית אז עניתי לא שלא.

אולי הרב שליט"א יקח יזומהה בה ישולבו לימודי גמרא בעיון בלמדנות… וכן לימודי פילוסופיה ואמונה שהם לא רק צפייה ממעוף השיטות.

יוזמה כזאת דורשת התמסרות רצינית ויכולת ביצוע. בעוונותיי אין לי את האנרגיות (יש כמה משימות אחרות שאני עסוק בהן) ואולי גם לא את היכולות. אם מישהו ירצה לבצע אשקול להצטרף.

עוד יש להעיר שהרב אברהם ינהג בוודאי כמידתו של אברהם שכיבד את אורחיו ב'לשונות בחרדל'. בן בקר רך וטוב מסתמא לא יגיש מחמת צמחונותו, אך מחרדל וודאי שלא יימנע, ולא פלטינן מחשש 'חרדלית'.

בברכה, ש.צ. לוינגר, עין חרדלית, נחל כזיב

וראה ברכות מ ע"א בשבחי החרדל:
ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן הרגיל בחרדל אחת לשלשים יום מונע חלאים מתוך ביתו אבל כל יומא לא מאי טעמא משום דקשה לחולשא דלבא