קריאת שמע
שאלה טובה. לכאורה כן, אבל כמובן הפוסקים סבורים שלא.
ניתן אולי להבין זאת דרך עיון בסוגיית תחילת ברכות. רואים שם אינדיקציות שונות לזמן ק"ש של ערבית, ונראה שזמן השכיבה הוא סימן ולא סיבה. אם כך, אז גם אם זמן השכיבה בפועל בימינו משתנה ההלכה נותרת בעינה.
זכורני שניתן להראות מהסוגיות בתחילת ברכות, שהדבר לא תלוי בזמן שכיבה וקימה המשתנים עם הזמן והתרבות.
כבר שכחתי את הראיות, אבל חלק מהדיונים שם שמבררים את זמן קריאת שמע על פי הגדרת יום ולילה מצביעים גם הם על כך.
ויש גם לתמוה על כל השיעורים כדוגמת משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם, משעה שהעני אוכל פתו, משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתם וכו' וכו' הרי אם בני האדם נכנסים לאכול פתם באותה שעה, נמצא שאין זה זמן שכיבה אלא זמן סעודה. אלא כנראה צריך לומר שזה זמן הראוי לשכיבה מצד שכבר מספיק חשוך, למרות שבתרבות המקובלת אנשים בדרך כלל עוד לא שוכבים לישון, אלא סועדים.
וכן בשחרית, מכיוון שיש כבר אור ואפשר לתפקד (מכיר את חברו מריחוק ד' אמות) זהו זמן ערות, גם אם אנשים ישנים עדיין. ולבני מלכים, כל עוד הזמן קרוב לזריחה יותר משהוא קרוב לצהרי היום הרי זה תחילת היום ונחשב זמן קימה (אבל אם בני המלכים יתחילו לקום אחרי 3 שעות, כשצהרי היום קרובים יותר מאשר תחילת היום, כנראה לא תהיה לכך השפעה על ההלכה).
רוני, זה בדיוק מה דכתבתי למעלה.
אכן כן. רק הרחבתי קצת.
בספר תשובות רבי יוסף חיים זוננפלד. מכון קרן ראם ירושלים תשס"ה סוף סימן כ"ג:
ולא אמנע מלעורר בעיקר הדבר מאחר שתלתה התורה ענין ק"ש בשכיבה וקימה, ולא נכתב בהדיא הזמן, אם דרך בני אדם מצד חולשתם שירדה לעולם משתנה, וכעת כולם ישנים יותר או קמים מאוחר יותר, יש מקום לומר דיש כאן חיוב דאורייתא, והגם שלא מצאתי הדבר מפורש, לענ"ד הסברא נכונה, ומכל שכן במקום שטבע האקלים גורם לזה, כל הלין אפשר לומר הנח להם לישראל.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer