מאמר שלום צדיק והתפטרות הרב שמואל אריאל מישיבת עתניאל

אפשר להעלות כאן את המאמר?
(לא קישור לפייסבוק, כי זה חסום לי)

עברתי על המאמר של שלום צדיק ועל ההתכתבות שלך עמו, והופתעתי מדבריך כאן ש'איני מוצא בו חידוש גדול וגם לא בעייתיות מיוחדת'.
בניגוד אליך, צדיק הולך הרבה הרבה יותר רחוק, ומשמע מדבריו שהוא יכול להסכים עם התפיסה שהתורה והדרישה לקיימה לא מגיעות ממקור חיצוני וטרנסצנדנטלי, אלא מתוך האדם פנימה.

הנה ציטוטים שלו:
"הרמב"ם חשב שהדת הכרחית לקיומה ולשלמותה של החברה ולכן הוא המשיך "לשחק" במשחק הפרשני של כתבי הקודש"…
"או שקיימת יישות פרסונאלית על טבעית המשגיחה בדרך כלשהיא על העולם, או שלא… במידה ואין יישות כזו, השאלה מפסיקה להיות מטאפיזית והופכת להיות פוליטית. השאלה היא: האם כדאי מסיבות חברתיות, להמשיך ו'לשחק' את המשחק הפרשני (עמדת הרמב"ם), או שמא כדאי לשבור את הכלים ו'להרוג' את הא-ל של התנ"ך על מנת לבטל את השפעתו החברתית של הממסד הדתי (עמדת שפינוזה)"…
"אם אדם בא אליכם ואומר שלדעתו אין השגחה, אין נבואה אין אלוהים או שאין סגולה לעם ישראל, אל תאמרו לו שהוא כופר"…
"אפשר לפרש את ההתגלות בסיני כמשל להשגתו של משה רבנו"…

ואילו אתה כותב ש"יש מסגרת כללית “רזה מאד” של עקרונות פילוסופיים כלליים, שנכונים עבור כל באי עולם, אבל אי אמונה בהם כן מוציאה אותך מחוץ למסגרת האמונה (אחרת אין בכלל משמעות לאמונה). אמונה ביש טרנסצנדנטי שברא את העולם, התגלה בסיני, נתן מצוות והן מחייבות אותנו. זהו בערך".

אני רואה מרחק עצום בין דבריו לדבריך. לא הבנתי איך אינך מוצא בעייתיות בדבריו.

אני מבין. על כך כתבתי שאיני מסכים לראיית המצוות כאינסטרומנט חברתי ולערך שיש בעבדו תה' בלי אמונה. אבל אין כאן תזה מחשבתית מיוחדת. רבים כבר כתבו ואמרו זאת (כמו אחד העם), ואכן לכולם איני מסכים. כמדומני שהוא עצמו טען שזו רק גישה פדגוגית לתת לזה לגיטימציה כדי להציל אנשים ולא שהוא עצמו סבור כך. גם לזה איני מסכים, אבל כאן זה כבר ממש גישה רווחת. דומני שרוב הציבור הדתי והחרדי חושב כך (אל תעירו ואל תעוררו).

א' שלח לי את המאמר ושאל מה דעתי.(לדבריו המאמר עורר סערה בישיבת עתניאל )
קראתי את המאמר ולא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של הכותב.
אשמח לשמוע את דעתך.

​קראתי אותו. במקרה כיומיים לפני שהתפרסמה הסערה התכתבתי עם הבחור בנושא אחר והוא שלח לי את המאמר שלו.
הטענה היסודית שלו לדעתי מערבבת בין המישור הטקטי למהותי. הוא ממליץ על גמישות מחשבתית במישור הטקטי כדי למנוע נטישה, שזה כמובן נכון גם בעיניי, אבל מתעלם ​מהשאלה מהי האמת. אם תאפשר לנוצרי קתולי להיחשב יהודי אז ודאי תרוויח המון יהודים ותמנע נטישה. בעצם אתה יכול להיות מה שתרצה ועדיין להיחשב בתוך המחנה הדתי. לדעתי זה מאמר קצת מבולבל ולא ממש חשוב, והסערה סביבו היא עניינה של ישיבת עותניאל. איני רואה בזה עניין ציבורי. אין כאן טענה מעניינת כלשהי ששווה לדון עליה, אולי למעט הטענה שהימנעות מעיסוק בפילוסופיה בגלל פחד מכפירה זה דבר בעייתי. אבל גם זה לא מהסיבות הטקטיות שהוא מונה אלא מהסיבות של האמת (שאדם צריך לחשוב ולעשות את מה שהוא חושב).