לבוד

לא. זוהי מסורת. יש כמה אפשרויות:

1. הלמ"מ (שיעורין, חציצין ומחיצין).
2. דרשה או קביעה קדומה שנעלם מאיתנו מקורה.
3. קביעה שרירותית שהרי צריך לחתוך את השיעור בצורה כלשהי.

שתי האפשרויות הראשונות הן מחלוקת רש"י והרמב"ם לגבי הביטוי "גמרא גמירי לה", כפי שמסביר הנצי"ב בקדמת העמק. רש"י מסביר תמיד הלמ"מ, והרמב"ם רואה בזה דרשה קדומה.