ישיבה "משפחתית" בתפילה

לרב שלום
במניין הרחוב שלנו בתקופת הקורונה התפתח מנהג של ישיבה לפי משפחות (כל אחת סמוך לפתח ביתה), גברים ונשים יחד.  התועלת מבחינת הקורונה ברורה שכן המשפחה ממילא מתגוררת יחד ונשמר מרחק בין המשפחות.  אבל, הסידור מוצא חן בעיני המשתתפים והחל שיח בנוגע לאפשרות להמשיכו לאחר ימי הקורונה.
בבדיקה ראשונית שבצעתי עלו המסקנות הבאות:

1. המקורות התלמודים עליהם נסמכו ההפרדה (מסכת סוכה ומסכת קידושין) – אינם מדברים כלל על בית כנסת או על הלכה הדורשת הפרדה בתפילה וגם לא על תקנות קבועות.
2. אין עדות למחיצות בכל בתי הכנסת שנמצאו בא"י בתקופת המשנה והתלמוד אך יש עדויות לנשים שהגיעו לתפילה.
3. לא מצאתי דיון בנושא בהלכות תפילה או בית כנסת בראשונים, אע"פ שידוע על עזרת נשים נפרדת בבית כנסת בימי הביניים
4. המקורות ההלכתיים בנושא הם בעיקר דיוני האחרונים הלומדים את חובת ההפרדה מהסוגיות ה בתלמוד הנזכרים לעיל ומניחים כמובן מאילו שיש להפריד הפרדה מגדרית בבית הכנסת (הסיבה שזה לא נזכר בראשונים מפני שזה ברור מאליו), ומוסיפים לכך שיקולי צניעות שונים (איסור הסתכלות, קול באישה וכו') .

היוצא מהנ"ל לענ"ד הוא שאין באמת מקור בפסיקה מסדר ראשון לאיסור תפילה מעורבת. הטענה שהנושא לא נדון כי היה מובן מאליו, מעידה אולי על המנהג הרווח אך לא על ביסוס של איסור הלכתי.  
שאלתי: 

1. האם לדעתך יש איסור הלכתי בתפילה מעורבת של גברים ונשים, ואם כן מה מקורו (אני לא מתייחס לשאלה של התפקידים של נשים בתפילה שנדון בהרחבה גם באתר וגם במקומות אחרים)
2. האם יש הבדל בענין זה בין ישיבה לפי משפחות או סתם ישיבה מעורבת
3. האם יש הבדל בענין זה בין מניין זמני לבין מניין קבוע בבית כנסת

תודה ומועדים לשמחה