גוף
שלום וברכה
צפיתי בהרצאה של תומר פרסיקו בה הוא מסביר מדוע יהודים רבים פונים לבודהיזם. הוא טוען שהיהדות תופסת את האדם כגוף שמקיים מצוות וכל העניין הרוחני הוא שולי. בהתחלה זה נשמע לי מאוד קיצוני אבל לאחר מחשבה ולאחר קריאת 2 טוריך האחרונים זה נשמע יותר סביר – תובנות רוחניות הן לא בהכרח יהדות.
דוגמאות למשקל שיש לגוף על פני הרוח יש למכביר אבל אקח רק דוגמא מהתפילה שלפי האינטואיציה הראשונית אמורה להיות עבודה רוחנית: החובה לכוון נמצאת רק באחוז קטן מאוד מהמילים בעוד שאת רוב זמן התפילה תופסת החובה להוציא את המילים בשפתיו .
אשמח לשמוע מה דעתך. האם אתה מסכים לקביעה העקרונית של פרסיקו?
תודה רבה וחג שמח
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.