חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם

שתי שאלות

שו"תשתי שאלות
יהודה שאל לפני 5 שנים

איך אפשר לומר או לטעון משהו על מבנה החשיבה שלנו (להגדיר ולאפיין אותו ועוד) אם זה עצמו נאמר ומנותח באמצעות מבנה החשיבה עצמה? לכאורה אין בזה שום ערך אמתי ומוחלט?
ועוד דבר- הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מתוסכל ממפגש עם אדם שלא מסוגל להכיל מורכבויות מחשבתיות ולהחזיק חשבון מקיף ועמוק. טיפוס כזה ש״אא לדבר איתו״. ולא משום שהוא לא מבין (להרגשתי) מה אני מבקש לומר אני מתוסכל, אלא מפני שצורת החשיבה שלי- זו שמביאה אותי לעצור את שטף המסכנות הראשוניות שעולות בנפש ולחשוב שוב על הנושא מעוד זויות ולשקול בכנות צדדים שלא עולים יפה עם הנחות היסוד של השקפת העולם שלי, זאת מחמת הפנמת העקרון שאומר שזה שאני חושב משהו לא אומר שהוא נכון, צורת החשיבה זו עצמה מחייבת אותי גם כאן לעצור ולתהות כל פעם מחדש שמא דווקא הברנש הזה שנתפס אצלי כשטחי ולא מבין כלום הוא הצודק אחרי הכל וכל מה שאני חושב עליו שהוא לא מכיל מורכבויות זה אינו אלא לפי שיפוטי החלקי… זו בעצם ספקנות כזו שאני לא מצליח לצאת ממנה כי מצד אחד אני מזהה בה יושרה- שכן אולי באמת אני הטועה ותופס את הסוגיה לא נכון ודווקא הוא הצודק. אך מצד שני יש משהו בנפש שסולד מבורות וקיבעון מהסוג שתיארתי ו״בטוח״ שהאמת לא שם… מה אפשר לעשות? איך אתה מתמודד עם זה?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 5 שנים
מי שמחפש אמת מוחלטת יכול לסגור את הבסטה גם בלי קשר לדיון הזה. מחפשים את המיטב שניתן. גם במתמטיקה יש לפעמים הוכחות בדרך של עקביות. מניחים פתרון ומראים שזה עקבי. זה מצב אופייני כשאתה פועל בתוך מערכת נתונה שאינך יכול לצאת ממנה. הוא הדין בנדון דידן. אני חושב שהתחושה שתיארת היא טובה ובריאה. אבל אתה אמור להשתמש בה כמנוף לבדיקה של עמדות שונות לפני הגעה למסקנה משלך (כמו ב"ה שהקדימו דברי ב"ש לדבריהם, ולכן נפסקה הלכה כמותם כי בגלל המתודה הזאת הם גם צדקו יותר). אם זה מסרס ולא  מאפשר לך להגיע למסקנות שלך זו באמת בעיה. זה לא אמור להיות כך. ראה בטור על PEER DISAGREEMENT.

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה