פורומים

שלום לך כבוד הרב, באחד המאמרים שלך כתבת כך:

"בדיוק כך כתבתי לא פעם לגבי הפרעות המגדר למיניהם (או בשמם ה"מדעי": אלו הלוקים בדיספוריה מגדרית). גם שם טענתי שאין לאדם שום זכות להגדיר את עצמו. הגדרות כאלה מתחילות בעובדות ומסתיימות בהשקפות של אנשים . לכל היותר האדם יכול לומר לנו מה הוא מרגיש, אבל כל אדם אחר אמור להחליט האם מבחינתו רגש כזה מספיק כדי שההוא ייחשב בעיניו גבר, אישה, או אנדרוגינוס. העובדה שפלוני עצמו סבור כך אינה מחייבת אותי לציית לו ולאמץ את התייחסותו שלו, גם אם מדובר ביחס אליו עצמו. אין שום היגיון אתי בדרישה מוזרה כזאת, והעלאתה אינה אלא אמוציה. כשרואים שמשהו חשוב לאדם והוא נפגע אם מתנהגים אליו אחרת אז רבים נוטים לקבל זאת. אבל התייחסות אתית לא צריכה להיצמד לרגשות.

בהחלט יש מקום להתחשב בקפריזות של אדם, גם אם הן חסרות שחר, אם אין מניעה אחרת ואם זה לא סותר עקרונות שלי. למה לא להתחשב ולמנוע ממנו סבל או פגיעה?! לגביי אישית, בדרך כלל זה באמת לא סותר, אבל אם יש מישהו שאצלו זה כן סותר הוא לגמרי פטור מאימוץ עמדתו של המדובר עצמו. כמובן שגם לשיטתי יש לכך גבול הגיוני (כמו שימוש במלתחות ושירותים של בעלי המגדר/המין האחר, השתתפות בתחרויות ספורט של המגדר האחר וכדומה). זכויותיו או חובתנו להתחשב בקפריזות שלו, לא בהכרח גוברות על זכויות של אחרים שעלולים להיפגע מהקפריזות הללו, ממש כמו במקרה של פלחטי. זה שהוא מיילל ואולי גם נפגע באמת לא הופך אותו לצודק ולא מקנה לו זכויות"

רציתי לשאול לגבי תרחיש שבו אני מרגיש שאם אפנה לטרנס בלשון הפנייה שהוא מבקש זה ינרמל את זה שהוא סוג של אישה ואז לאט לאט כניסה למרחבים של נשים בלבד כמו שירותים/בתי כלא/מלתחות תנורמל, וגם אם לא בא לי לשקר לו ולחברה שהוא אישה, האם מטעמים כאלה זה יהיה בסדר לא לשתף פעולה עם הבקשה שלו ללשון פנייה על פי מגדרו?

מוצדק לעשות כל מה שבראש שלך. אם אתה רוצה לפנות אליו כזכר פנה כזכר. זה שיקול שלך. כתבתי לא פעם שהכפייה עליי לפנות למישהו בדרך כלשהי היא כפייה לכל דבר. ואם הוא בוחר להיעלב שיבושם לו. אמנם אם מבחינתך זה לא מהותי אז אפשר לעשות מה שהוא רוצה כדי שלא ייעלב. אבל זו ודאי לא זכותו לדרוש זאת.