חדש באתר: מיכי-בוט. עוזר חכם על כתבי הרב מיכאל אברהם.

שבועה על תנאי – הלכה למעשה‎‎

שו"תקטגוריה: הלכהשבועה על תנאי – הלכה למעשה‎‎
ק' שאל לפני 3 שנים

בס"ד
שלום הרב,
בזמנו ה"י היו לי שני קרובי משפחה שבמקרה באותו תקופה היו בביה"ח במצב מסוכן.
ולפי דעתי לפני שהלכתי לישון אמרתי משהו בסגנון הזה:
רבש"ע במידה ושניהם ישארו בחיים בריאים ושלמים אז אני נשבע לצאת לשידוכים אחרי פסח.
(למחרת בבוקר שמעתי שבאותו הלילה אחת נפטרה ז"ל והייתה ההלוויה. השנייה בריאה יותר ב"ה).
 
זה גם היה בידיוק בפרשת ויצא (שנדר יעקב נדר) אז אני מניח שהסגנון לשון היה דומה רק בשבועה אבל אני לא באמת זוכר מספיק מה היה התוכן.
השאלה האם צריך לקיים זאת? פשוט עד היום לא הייתי בטוח כי חשבתי שזה בטל.
 
תודה רבה!


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.

השאר תגובה

תשובות 1
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים
השבועה הזאת אמנם נאמרה בלי שם ה', אבל בשו"ע יו"ד סי' רלז ס"א מבואר שגם זו חלה מדין ידות (רק חיוב קרבן אין על זה). זה תנאי "אם" ולא "על מנת", כלומר תנאי שתחולתו היא מעת התקיימותו של התנאי ולא למפרע. בתנאי כזה נדרשים משפטי התנאי, כפי שפירטתי באתר. הניסוח שכתבת כאן אינו כפול, אבל התנאי קודם למעשה. והנה, במקום שבו ברורה כוונתך גם בלי שכפלת את התנאי, כתבו התוס' בקידושין מט שאין צורך לכפול את התנאי (דהוי דברים שבלבו ובלב כל אדם). אלא שכאן מדובר במעשה מצווה (הכשר מצווה), לצאת לשידוכים, ולכן קשה לומר שברור שהתכוונת להתנות בתנאי ולא לעשות אם לא יתקיים התנאי. רק אעיר שבבראשית פכ"ח פסוק כ יש נדר של יעקב אבינו שגם הוא לא כפול (אם כי יש לדחות שהתורה לא תיארה את כל הלשון אלא את העניין באופן כללי, אף שלא  נראה כן מלשון הכתוב). אמנם דעת זקנים מבעלי התוס' שם כתבו שאין זה לשון תנאי. בשורה התחתנה, לדעתי קשה  להקל כאן. מעבר לזה, יש כאן מצווה ולכן עליך לעשות זאת גם בלי קשר לשבועה.  

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.

השאר תגובה

כפתור חזרה למעלה