בעל פעור

בס"ד ט"ו באב פ"ב

בויקיפדיה ערך 'בעל פעור' ציעים ש'בעל פעור' קשור לאליל 'מות' הפוער את פיו ושואב את קרבנותיו אל עמקי השאול.

אולי הניחו עובדי האלילים שאליל המוות אוהב את הריקבון והסירחון שזה המצב שאליו מגיעים המתים, והם מציעים לו כ'תחליף' את הצואה שתספק את תאוותו לרקב ולסירחון. אם ישבע אליל המוות מהצואה – אולי ימצא את סיפוקו ויניח לחיים.

בברכה, Ochs und Fuchs

ואולי מעלתה של היציאה היא השתחררות הגוף מהמועקה שבהתאפקות, יש בכך סמל להשתחררות האדם מכל מיגבלה המאלצת אותו שלא להוציא החוצה את מאווייו. ה'תוצר' לא כל כך מכובד וחברתי, אך מה בכך? הרי זה הביטוי האותנטי שלי, זה התוצר הטבעי שלי – קבלוהו 🙂

אולי כנגד תפיסה חרותית מופקרת זו – צריך משה רבנו למצוא את מנוחתו מול המרכז הקרין לעולם את תפיסת החרות ללא גבולות. משה משדר לעולם שאין 'חרות' ללא אחריות, ולא די שתוציא לרשות הרבים את כל מה שיש לך, אלא את מה שראוי למצוא חן בעיני אלקים ואדם.

בברכה, הלל פיינר-גלוסקינוס

פיסקה 2, שורה 2
… מול המרכז המקרין לעולם…

שם, שורה 3
… ולא ראוי שתוציא…