שלום רביי
איך אתה מסביר את פסק הרמ"א (יו"ד שמ, ה) שאדם שנהרג על ידי גויים צריך להתאבל עליו, למרות שבחייו היה מומר? (ועיין ש"ך וט"ז שם, שדעת הי"א לא מדברת על עניין זה)
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
כתבתי על כך בספר השני. כמובן שזה שהוא נהרג על ידי גוים לא הופך אותו לצדיק או קדוש בשום צורה, שהרי זה לא היה מבחירתו. אבל אולי המוות מכפר על עוונות (שהרי בחילוקי כפרה מצאנו שמיתה מכפרת) וממילא אין איסור להתאבל עליו. הוא שילם את חובו לחברה (כלומר לקב"ה). אפשר גם להסביר זאת כהנחיה מחנכת ולא מהותית (ואפשר להסביר זאת בכמה צורות).
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
טוב, יש דוחק בתירוצים הנ"ל. דרך אגב שכחתי להזכיר, הש"ך שם מביא את העטרת זהב, שסובר שהסיבה שניתן להתאבל עליו כי מסתמא הרהר בתשובה לפני מותו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer