"דבר בשם אומרו"?
הרמב"ם בהקדמתו לשמונה פרקים אומר שלעיתים אין הוא מביא את מקורת דבריו, אלא מביא אותם בסתמא, כדברי עצמו, כדי שלא יסרבו השומעים לקבל את הדברים אם ידעו את מקורם. מה דעת הרב על סברא זאת?
או בניסוח אחר, אני חושב שאם אזכיר דברים משמך כנראה לא יקבלו ממני (כידוע שבאזורים מסויימים אתה נחשב ל"כופר" ו"אפיקורס", כך שאם אמרת משהו הוא בהכרח שגוי). האם לדעתך נכון לומר דברים משלך כדברים משלי, בלא הזכרת שם אומרם המקורי (אתה) עליהם כדי שיקבלו אותם השומעים?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
