אלוהים
חשבתי על זה לאחרונה. טענתנו, המאמינים, היא טענת עובדה: יש אלוהים. וחלקנו, לצורך הדוגמה אני ואתה גם טוענים לראיות לכך.
ֶהאם זה הופך את קיומו של אלוהים לעובדה?
תמיד יהיו כאלה שלא יסכימו, יש פיזיקאים שחולקים על המפץ הגדול (אם כי יותר בעבר), יש ביולוגים אבולוציוניים שחולקים על האבולוציה, וכן הלאה (אלו רק דוגמאות כדי להעביר את המסר שמחלוקת תמיד קיימת).
ההגדרה להוכחה היא ״דבר שידוע או הוכח כנכון״. לנו יש ראיות, ואנו טוענים שהן מוכיחות את קיומו של אלוהים, כלומר, קיומו מוכח וכך קיומו היא עובדה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אולי התנסחתי בצורה לא טובה. לא ערבבתי בין מישורי הדיון אלא קישרתי ביניהם. יש אלוהים זו טענת עובדה (טענה על העולם), ובמידה והיא מוכחת היא עובדה.
עכשיו מכורח ההוכחות לקיומו של אלוהים, האם קיומו של אלוהים היא עובדה? זו שאלתי.
אי אפשר להוכיח טענת עובדה אלא על סמך הנחות כלשהן. ועליהן תמיד אפשר להתווכח.
מובן לי שתמיד יהיה ויכוח, אבל ויכוח לא אומר שאין עובדות או אמת. נהיית ספקן פתאום? אני שואל האם מכורח ההוכחות קיומו של אלוהים היא עובדה פשוטה כמו מושג הסיבתיות, המפץ הגדול, קיומנו, וכן הלאה.
אתה שואל האם לדעתי יש אלוהים? כן.
על ודאות ויתרנו. על הוכחה ב־100% ויתרנו. כל זה מובן לי. אבל זה לא מבטל מושגים בסיסיים כמו עובדות. אלא פשוט אומר שגם הן לא ודאיות.
ובחזרה לשאלתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer