אבא הפרית מבחנה

חשבתי על שני כיוונים, שאני מודה שהם לא משכנעים במיוחד, אבל עדיין אני תוהה אם אולי כן יש מקום לפתח אותם:

1. הגוף שלנו איננו התאים שמרכיבים את הגוף, אלא הגוף כמכלול, שהרי התאים מתחלפים כל הזמן כידוע. הרי ברור שאם נראה את שכבת הזרע הזאת באמבטיה לא נגיד שזה ראובן, וגם טישו שיש בו נזלת שקינחנו בו את האף הוא לא אני….. ובעצם ברגע שתאי הגוף שלי מתנתקים מהגוף שלי הקשר בינינו מתרופף, ולכן בנידוננו הזרע לא מיוחס אליו ולכן הוא לא האב?

2. המושג אב ואם איננו רק עניין של יצירת הוולד (שלשם כך כמובן שמספיקה הפריית מבחנה), אלא קישורו של הוולד לעץ משפחה, לשושלת, "נתינת ייחוס לוולד" וכו'.
במילים אחרות, אב ואם אינם מושגים ביולוגיים גרידא, אלא סוג של זיקה וקשר יותר מופשט בין הבנים לאבות וע"מ שהקשר ייוצר יש צורך בבביאה וזאת משום שכדי לצרף וולד לשושלת יש צורך בזיקה בינו לבין האב וזה נעשה רק אם האב מעורב באופן פעיל בתהליך היצירה ולא באופן מקרי ופאסיבי.

מה אתה חושב?

1. ברור שאלו לא התאים, אבל זה כן ה דנ"א. והוא לא כלה ולא מתחלף.
2. ההסבר המקובל הוא שהגידול והחינוך שמועבר הוא ההורות. אבל זה לא סביר בעיניי. אב מאמץ אינו אב מעיקר הדין. אב ואם הם מושגים ביולוגיים.