מדעי החרטא

שלום הרב אברהם ,
 
ראיתי בטור האחרון שלך שאתה קורא 'לסגור את מדעי החרטא' (אני משער שכוונתך לכל מדעי הרוח והחברה).
 
עכשיו, אני לגמרי שותף לחוסר שביעות הרצון ממה שקורה שם ולאיכות האנשים שם (אני מכיר את זה מבפנים), 
 
אבל התמיהה אותי המסקנה שלך – לסגור הכל.
 
ראשית, לפי הגיון זה , היה צריך גם לסגור את כל הישיבות (איני צריך לפרט מדוע , אני משער).
 
אבל זו מן הסתם לא מסקנה שהרב יקבל –
 
כי בכל זאת יש שם גם תלמידי חכמים, ונעשים שם גם דברים חשובים. 
 
אותו כנל לגבי מדעי הרוח והחברה.
 
שנית, 
 
הלא אי אפשר לחברה (ואף לאדם פרטי) שלא תהיינה לה השקפות לגבי היסטוריה, חברה וכו' –
כך ש-'מדעי רוח' מסוג כלשהו תמיד קיימים .
 
השאלה היא רק מה איכותם. 
 
למשל, מי שיודע טיפה היסטוריה ומתחיל לקרוא בספר יוסיפון רואה מיידית, מהמשפטים הראשונים שלו, שהוא נכתב בימי הביניים לכל המוקדם . לעומת זאת, ראיתי הוצאה חרדית של הספר הזה שמתווכחים בחירוף נפש עם מי שכופר במקוריותו של הספר (שהרי תוספות אמרו וכו' וכו'). זה אפשרי רק כשלא לומדים היסטוריה.
 
וכן הלאה על זו הדרך –
 
קל לשים לב לכל הפגמים בתחומים אלה , אבל אנו נוטים לקחת כמובן מאליו את הידיעות שיש לנו בהם – ורכשנו הודות לחוקרים בתחומים אלה  .
 
 
האם הרב באמת מוכן שכל הידע הזה ייעלם? (לסמוך על העמך שיישמור עליו לא כדאי, ואין צורך להרחיב מדוע, אני משער )
 
גם ספריו של הרב עצמו מבוססים על מידע שהוא למד מתוך ספרים שנכתבו על ידי 'מדעני חרטא'. האם הרב היה רוצה להשיב את רמת הדיון הפילוסופי לזה שהיה לפני בוא פילוסופיה לעולם ?