על חשיבה מחוץ לקופסה (טור 656)

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

הורד [488.98 KB]

7 תגובות

  1. לי יצא שהתשובה היא 8 , מספר הפאות של קומה אחת כפול מספר הקודקודים של קומה שתיים , בהנחה שהצורות הן קובייה חרוט וכדור , ובהנחה שלכדור יש פאה אחת ולחרוט 2

  2. אני אייצג בתגובה זו את האדיוטים מבין קוראיך, לפחות מהפן המתמטי: בשביל אנשים כמונו, כשיש שני אופרנדים שעומדים זה מעל זה במאונך – זה ברור שהאופרטור הוא חילוק. המחשבה שיכול להיות אחרת היא כשלעצמה מחוץ לקופסה.

  3. איינשטיין דווקא היה תלמיד טוב, לפחות במתמטיקה.

    בכלל, כל אחד חושב בתוך הקופסה שלו.

    1. איינשטיין קיבל ציונים מספקים בתואר, הוא ממש לא היה מהמצוינים

  4. זו ההגדרה ל"צהובון":
    "עיתונות צהובה (ביחיד: צהובון) הוא כינוי גנאי לעיתונות הנתפסת כבלתי-איכותית, העוסקת בעיקר ברכילות, מין ושערוריות ובהן שערוריות מין, ופונה לרגשותיו ויצריו של קהל היעד תוך שימוש בשיטות כתיבה, עריכה ועיצוב סנסציוניות."

    אפשר לא לאהוב את העלונים בבית הכנסת, ויש בהם פרסומות (סטנדרטיות) ועיצוב פשוט ( צנוע ולא מיוחד). תוכל להסביר למה לכנות אותם דווקא בכינוי כזה?

  5. מאמר מעניין.
    לעצם המודעה אני חושב שהחשיבה מחוץ לקופסה הכוונה היא לא לנסות להציב את המשוואות כנעלמים רגילים אלא לעשות חיבור ביניהם. אדם רגיל יראה פשוט שני משוואות עם שלוש נעלמים ואולי לא ידע איך להתנהל. החשיבה המיוחדת היא היכולת להשתמש בכלים שהם לא רק מתמטיים טכניים אלא גם ביכולת של אלימנציה והיגיון.

  6. ההסבר פשוט, חשיבה מחוץ לקופסה זה סלוגן שיווקי. לא נעשה שום ניסיון להתאים את הסלוגן לחידה המסוימת שהופיעה בצדו. גם אין הכוונה שהמוסד מעוניין באנשים שחושבים מחוץ לקופסה, הכוונה היא שהמשפט הזה עושה רושם טוב על רוב הציבור, ויסייע למשוך תלמידים.

השאר תגובה

Back to top button