בנוגע למנגנון הפעלת שיקול הדעת
שלום הרב,
בשיעור האחרון על בינה מלאכותית הרב הבחין בין שלושה מנגנונים: סיבתיות, אקראיות ותכליתיות. ביחס לבעיית MIU הרב הציג את הבחירה לבדוק את מספר ה־I מודולו 3 כדוגמה לשיקול דעת אינטליגנטי, ולא כקפיצה מקרית או כתהליך מכני.
הקושי שלי הוא כזה: במישור העובדתי, התכלית — למצוא את האמת או לפתור את הבעיה — משותפת גם לגאון וגם למי שאינו גאון. ההבדל ביניהם הוא בבחירת האמצעי: אחד בוחר כלי מוצלח ואחר לא.
אז מה מסביר את הבחירה דווקא בכלי X ולא Y? אם זה נובע מכישרון, ניסיון או אינטואיציה, זה נשמע כמו הסבר סיבתי. ואם זה לא נובע מהם, לא ברור לי מה מונע מזה להיות אקראי.
כלומר, אני מבין איך התכלית מסבירה את עצם החיפוש אחר פתרון, אבל לא איך היא מסבירה את הבחירה דווקא בדרך פתרון מסוימת. האם הכישרון הוא רק תנאי להפעלת שיקול דעת, או שהוא חלק מההסבר לבחירה הנכונה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כשאתה מחפש הסבר אתה מניח סיבתיות. אין הסבר סיבתי. ובכל זאת זה לא אקראי. אתה סתם חוזר שוב על אותה טענה שהסברתי בשיעור מדוע אינה נכונה, כלומר מניח את המבוקש.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אוקיי אני מקבל שזה לא סיבתי וגם לא אקראי. אבל האם יש לך איפיון למנגנון השלישי הזה בדומה למה שעשית בתחום הבחירה. כלומר האם גם כאן אתה מאפיין אותו כמשהו תכליתי? או שפה זה משהו שלישי אבל עם איפיון אחר ואם כן מה.
בנוסף, רציתי לשאול למה אתה לא מתייחס לבחירה להפעיל מאמץ מחשבתי או לעצלנות מחשבתית כמשהו שגם הוא משחק במגרש הזה. כלומר לשיטת מי שמקבל את חופש הבחירה שלנו בתחום הערכי, אז לכל הפחות הוא צריך לקבל את הבחירה להפעיל מאמץ מחשבתי לצורך פתרון בעייה מסוימת בהנחה שיש לה משמעות ערכית כלשהי (ולרוב הבעיות אפשר לקשור אותן גם אם בצורה עקיפה לבחירה ערכית כלשהי). ומעבר לזה יש גם בחירה לכל אחד אם ללמוד ולהשכיל או לא כך שבבוא היום יוכל לפתור בעיות בצורה יותר טובה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer