האם באמת אין מה ללמוד מהתנ"ך? דוגמת נגד לבחינתך (@איש האמת זה גם קשור אליך)
שלום וברכה לכבוד הרב שליט״א
בשיעורי הסדרה מבט על תורה ותלמוד תורה, חזרת על הטענה שלא הוצגה בפניך ולוּ דוגמה אחת משכנעת לתובנה ערכית או קיומית שנלמדת מהתנ"ך, ושלא היינו מגיעים אליה בלעדיו.
ברצוני להציע שתי דוגמאות נגד מובחנות, המבוססות על דבריו של @איש האמת (וגם אני הבנתי שהוא צודק למפרע) שנכתבו בטוקבק לטור הידוע על התנ״ך.
- אוניברסליות דתית: התפיסה לפיה יש משמעות דתית ורוחנית מרכזית לכך שכלל האנושות תכיר את ה' ותהיה עמו בקשר (ולא רק שעם ישראל ישמש כ"אינטרס" בלעדי במרכז ההיסטוריה, ותו לא מידי).
- המטפיזיקה של הטריטוריה (ארץ ישראל): התפיסה שיש משמעות רוחנית סגולית לעצם הישיבה הפיזית של עם בארצו – קשר של "בנים על שולחן אביהם" – מושג שחורג לחלוטין ממוסר רציונלי או מהגדרות יבשות של מצוות התלויות בארץ (שכידוע, הרמב״ם בכלל לא מנה מצוות יישוב ארץ ישראל.
שאלתי לרב:
אם שתי תפיסות העולם הללו – האוניברסליות המקראית והיחס המטפיזי לארץ – נולדו ונלמדו אך ורק מתוך המפגש עם הטקסט והסיפור התנ"כי, מדוע הן אינן נחשבות בעיני הרב כדוגמה מנצחת למה שניתן ללמוד מהתנ"ך?
בברכה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
קצת שבעתי מהניסיונות הללו, שכולם כבר נענו.
אפשר גם ללמוד מהתנ"ך שיש חשיבות בענווה. אבל זה לקח שהייתי מבין אותו לבד. ואם הייתי חושב שזה לא נכון הייתי מוצא פירוש יצירתי אחר. הוא הדין הכא לגבי הגוים. לגבי ארץ ישראל איני חושב שזה נלמד מהתנ"ך, ובוודאי אפשר לדחות זאת בקל למי שאינו מסכים.
ולבסוף, כשלומדים תנ"ך מתעמקים בתפיסות שונות ומנסים להפיק לקחים לא מפשט הכתובים. השאלה האם מפרשנות כזאת אכן ניתן לשנות עמדות. לדעתי לא. מה שכתוב בפשט אינו זוקק לימוד תנ"ך אלא קריאתו. לא זה מה שעושים כל לומדי התנ"ך.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
הטיעון ש"הבאתי את התובנה מהבית" אינו משקף (במקומו מסוימים) את מי שבא ללמוד את התנ"ך בראש פתוח באמת. הרעיון שיש משמעות דתית מרכזית לקשר של הגויים עם ה' אינו "שכל ישר" שמובן מאליו; עובדה שבישיבות חרדיות רבות מחנכים דווקא לתפיסה הפוכה (כמו מה שאומרים על פי הרמב״ם שכל הגויים לא נבראו אלא לשמשנו). המפגש האותנטי עם הסיפור והנבואה המקראית הוא הוא שמכריח את הלומד לחרוג מההנחות המוקדמות שלו (ה"סברות מהבית") – אם הוא בא עם ראש פתוח – ולגלות תפיסת עולם רחבה יותר. מי שפתוח להקשיב לטקסט ולא רק להשליך עליו את עמדותיו, בהחלט משנה את עמדותיו ומפיק מהתנ"ך תובנות מחדשות שאינן ברורות מאליהן כלל, כמו התובנה על הקשר של הגוים עם ה׳.
אגב, הרב כתב בשרשור סמוך: ״לא פגשתי מעודי אדם ששינה את עמדתו הערכית בעקבות קריאת פרשה בתנ"ך״.
– הנני
(כמפורט בהודעה לעיל).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer