בריסק נגד האמפיריציזם: האם חז״ל קובעים איך נראה העולם?

הטענה של החברותא שלך, שלפיה "התורה מכופפת את המציאות" ואין צורך להעמיד את דברי חז"ל במבחן אמפירי, היא בעיניי הבל הבלים ואפולוגטיקה נואשת. התורה וההלכה עוסקות בנורמות, לא בעובדות. עובדות באופן קטגורי אינן תורה, ולחכמים אין ולא יכולה להיות סמכות לגביהן.

ראשית, יש להבחין הבחנה יסודית בין סמכות פורמלית לסמכות מהותית. לחז"ל יש סמכות פורמלית בתחום ההלכה – קיבלנו על עצמנו את פסיקתם המחייבת לגבי מה מותר ומה אסור. אולם, באופן מושגי ולוגי, לא קיימת ולא יכולה להיות סמכות לגבי עובדות. אם השתכנעתי שהמציאות היא X, אי אפשר לצוות עליי לחשוב שהיא Y רק כי חכם מסוים אמר זאת. הניסיון לכפות סמכות על תפיסת מציאות הוא דרישה סתירתית שבלתי אפשרי לקיים אותה.

חז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם ניזונו מהידע המדעי של תקופתם, שהיה כמובן פחות מעודכן מזה של ימינו. אין שום סיבה בעולם להניח שהיה להם ידע מדעי שהגיע מסיני או מרוח הקודש. כשהם רצו ללמוד על מומי בהמות, האמורא רב הלך לרועה בקר למשך 18 חודשים; הוא לא למד זאת בדילוגי אותיות מהתורה ולא מהלכה למשה מסיני. לכן, כשיש קביעה עובדתית של חז"ל שסותרת את המדע המודרני (כמו ההנחה שכינה אינה פרה ורבה או טעויות באנטומיה ואסטרונומיה), המסקנה הפשוטה היא שהם פשוט טעו בתצפית שלהם. הניסיונות של פוסקים שונים לטעון ש"השתנו הטבעים", או ההמצאה של החזון איש שהמציאות הקובעת היא "אלפיים שנות תורה" ולא המציאות הפיזית של ימינו, הם תירוצים דחוקים וספקולציות אפולוגטיות שנועדו להגן על ההנחה השגויה שחז"ל אינם יכולים לטעות.

באשר לטענה שזוהי גישה "בריסקאית": האתוס הבריסקאי אכן מתגאה בכך שהוא שואל "רק מה ולא למה", ומנסה להתנתק מהמציאות ולהתייחס להלכה כאל מתמטיקה טהורה של מושגים. אך כפי שכתבתי ולימדתי לא פעם, זוהי אשליה ילדותית. אי אפשר להגדיר את ה"מה" (את גדר ההלכה) מבלי להבין במובלע את ההיגיון וה"למה" שעומדים מאחוריו. ההלכה אמנם מנסחת עקרונות (כמו שחזקה ש"אין אדם פורע תוך זמנו" משנה את נטל הראיה), אבל את הדיאגנוזה האם העובדה הפסיכולוגית הזו נכונה היום עליך לבדוק במציאות שלנו, ולא להשתמש בהערכת מציאות מבבל של לפני 1,700 שנה.

לגבי הטענה האחרונה שהמדע הבין שאין לנו יכולת להבין את העולם בשכל – אלו דברי הבל הנובעים מספקנות קיצונית או מפוסט-מודרניות. המדע, שמבוסס על שילוב של תצפיות אמפיריות ואינטואיציה שכלית (כמו עקרון האינדוקציה והסיבתיות), עובד מצוין ומנפק פרדיקציות מדויקות שמאששות את התיאוריות שלנו. עובדה היא שהתיאוריות המדעיות מצליחות לנבא את המציאות, מה שמוכיח שההכרה והשכל שלנו אכן תופסים נכון את העולם עצמו. הוויתור על השכל הישר והמדע לטובת אמירות פונדמנטליסטיות כמו "המדע שקר ותורתנו אמת", הוא עיוות; שהרי בחיים האמיתיים כולם (כולל אלו שטוענים טענות אלו) סומכים על הרפואה, עולים על מטוסים ומשתמשים בטכנולוגיה מדעית.

רבים מביאים את הירושלמי והש"ך לגבי בת שלוש בתוליה חוזרים, כאילו בי"ד משנה בקביעתו את המציאות. אבל אלו דברים חסרי שחר. ברור שמדובר שם על קביעת רף הלכתי ולא על קביעות מציאותיות. ראה למשל כאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%97-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2/