האם הלומדעס של היום כבר לא תהיה רלוונטית בעוד שני עשורים?

נדמה לי שתיאור המצב של ה"הלומדעס" היום על ידי השואל, הוא ברובה – אם לא ככולה – תוצאה של השחצנות המובנית של חברת הלומדים על תרומתם לקיום התורה, לקיום המדינה, ובכלל, לאויר שאנחנו נושמים.
בכללות, אם נשווה את הרמה של הטופ העליון של הלומדים לטופ העליון של תחום לא תורני אחר, ההשוואה לא תחמיא ללומדי התורה.
חבל שאני צריך להיות כל כך מפורש.

@זרח,
א. מה הקשר בין השחצנות לבין מצב הלומדעס? הלוא טובי הלומדים עוסקים בלימודם ברצינות גמורה וטרודים לדעת סודה של תורה יומם וליל, גם אם לדעתך השחצנות מלווה את עיסוקם. האם לשיטתך השחצנות גורמת להם להעריך את רמתם הנוכחית יתר על המידה, ובכך מונעת מהם לקדם את הלימוד באותה מהירות ובאותה איכות שבהן מתקדמים תחומים אחרים? האם לדעתך מתמטיקאים פיזיקאים שחצנים פחות? (נכון שהם לא וסברים שעליהם העולם עומד, אבל אני מדבר על עצם השחצנות במקצוע שבו הם עוסקים, ולא בהשלכות חיצוניות שנגרמות ממנו.)

ב. ההשוואה שהצעת בין טובי הלומדים לבין טובי המתמטיקאים (כמו טרנס טאו) או הפיזיקאים (כמו אדוארד ויטן) מעניינת מאוד, אך מניין לך הביטחון שהאחרונים מגיעים להישגים איכותיים יותר?

ג. אולי באמת ההבדל נעוץ בכך שרוב טובי הלומדים אינם עוסקים בחכמות חיצוניות, ואילו היו בקיאים ברמה גבוהה במתמטיקה, בלוגיקה ואפילו בפיזיקה, היו יכולים לשכלל את הלימוד הרבה יותר? (ועיין ערך רבנו כדוגמה לשימוש בחוכמות חיצוניות כדי לשכלל את התורה.) אלא שטענה זו מעוררת קושי: הלוא בשום מקום בתורה לא נזכר שרצוי ללמוד חכמות חיצוניות כדי לקדם אותה. אדרבה, מקריאה פשוטה בתורה שבכתב נראה דווקא הכיוון ההפוך – שאין כל צורך בחכמות אלו. ובכל אופן, אפ זה אכן מועיל אז למה לא בעצם?

ליקירנו יוסי כהן.
שאל את בעל האכסניה הנכבד, הרב שכולנו מעריכים הרב מיכי, שכפי שאתה ציינת בקי גם באלה וגם באלה, גם בסתרי תורה וגם בחכמות חיצוניות, מה מבטא מאמץ אינטלקטואלי גדול יותר, "לומדס" או פיסיקה ברמה מתקדמת או ביולוגיה. אנחנו מצווים ללמוד תורה לא מפני שהיא קשה, לא מפני שהיא מחדדת את המוח וכו', אלא מפני שכך ציווה עלינו הקב"ה.
וכעת תשמע ממני דבר שהוא אולי יותר קשה: הממוצע של הלומד המצוי, לאחר עשרים שנות לימוד, אם נשווה אותו לתחום הרפואה לדוגמה, לדעתי הוא בערך איפה שנמצא פרמדיק בארגון "הצלה". אולי מעט גבוה יותר.
היומרות והנפיחות הגאה של חלק גדול מהלומדים, והתנהגותם הטווסית, לא מלמד דבר על יכולותיהם. בתוך עמי אני יושב.
אני חולק עליך בעוד נקודה: רוב הלומדים ברמה הגבוהה, לא היו מוצאים את ידיהם ורגליהם במקצוע קשה כמו פיסיקה וביולוגיה. אולי זה היה נותן להם נקודת זינוק מעט יותר גבוהה, אבל לא מסייע הרבה. מנסיון.
מה הקשר בין השחצנות והלומדס? אני חושש שהלומדס היום לא יותר מפותח ממה שהיה לפני מאה שנה, זה הכל בדמיון של השחצן. לעומת זאת בפיסיקה ובמקצועות אחרים, יש את מבחן התוצאה, מה שאין כן בלומדס.

באמת מעניין עד כמה ניתוח אפריורי אנליטי יכול להתפתח עוד ועוד. בניגוד למסקנות אפוסטריוריות שמניבות מסקנות מחודשות. או שמא י"ל שעם התפתחות אפוסטריורית זה נותן זווית חדשה לסברות האפריוריות וככה העסק מתקדם ומתחדשים דברים. אך קשה על כך דמי עסקו רבותינו בקוונטים. ונ"ל דבתת מודע הושפעו מ"מ ודו"ק.

ל@זרח ("וזָרח בחושך אורך"), כתבת "אנחנו מצווים ללמוד תורה לא מפני שהיא קשה, לא מפני שהיא מחדדת את המוח וכו', אלא מפני שכך ציווה עלינו הקב"ה."
– אני מסכים, אבל זה לא סותר את הביקוש אחרי העומק האינטלקטואלי של התורה. אך זו בהחלט נקודה שחשוב לציין.

"וכעת תשמע ממני דבר שהוא אולי יותר קשה: הממוצע של הלומד המצוי, לאחר עשרים שנות לימוד, אם נשווה אותו לתחום הרפואה לדוגמה, לדעתי הוא בערך איפה שנמצא פרמדיק בארגון "הצלה". אולי מעט גבוה יותר."
– אכן דברים קשים. אגב, איך אתה מסביר את זה? אולי באמת האוריינות באקדמיה ובמוסדות אחרים יותר מוצלחת מבישיבות, או שלשיטתך הטעם למצב העגום הזה נעוץ בסיבה אחרת?

"אני חולק עליך בעוד נקודה: רוב הלומדים ברמה הגבוהה, לא היו מוצאים את ידיהם ורגליהם במקצוע קשה כמו פיסיקה וביולוגיה. אולי זה היה נותן להם נקודת זינוק מעט יותר גבוהה, אבל לא מסייע הרבה. מנסיון."
– אין חכם כבעל הניסיון.

"אני חושש שהלומדס היום לא יותר מפותח ממה שהיה לפני מאה שנה. זה הכל בדמיון של השחצן."
אני ממש לא מסכים. מאז הגר"ח מבריסק הלמדנות התקדמה מאוד מאוד. אפילו מאז הגר"ש רוזובסקי נבנו עוד הרבה קומות, כמו שכתב המרא דאתרא במקום אחר.
וראה עוד בדבריו של פותח השרשור: "מסופר על אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורינו שהוצגו בפניו חידושים עמוקים פרי עטם של הגר"ב ויסבקר והגר"י ארנברג. הוא רתח מזעם בטענה ש"אין זו דרך המסורה מרבותינו" (ואכן לא ר' שמואל ולא הרב שך דיברו מעולם בסגנון כזה). המבוכה הגיעה לשיאה כאשר התברר לו מה מקורם של אותם חידושים."
– זה לא קרה (רק) בגלל שעברו לדבר בשפה למדנית אחרת, אלא בגלל שהלמדנות באמת משתכללת עם השנים.

זרח היקר, אתה צודק בקשר ללומדים ואני מחזק את דבריך. אבל צריך להבין מדוע זה קורה – זה פשוט בגלל שבלומדעס, בניגוד למתמטיקה ופיזיקה, אין משוב מהעולם החיצוני. בפיזיקה אתה כבול לתוצאות של ניסויים (לפחות בפיזיקה מוצלחת), ובמתמטיקה אתה כבול לחוקי ההיסק הלוגיים. בלומדעס אין באמת משוב מהעולם החיצון, ולכן כל אדם יכול להגיד כל קשקוש שעולה על דעתו, ושום דבר לא קובע אם זה מוצלח או לא באופן אובייקטיבי, רק המשוב מחבריו הלמדנים. לכן תחום הלימוד לא הולך לשום מקום ולעולם גם לא ילך. וכבר ידועים דברי הרמב"ן שלמדנות היא לא כחכמת התכונה ודו"ק.

מכיוון שערב שבת היום, וזמנינו איננו בידינו כימים א-ה, אסתפק בהתייחסות לשאלה מדוע הממוצע של הלימוד הוא ברמה כזו? לדעתי, התשובה פשוטה. אם באקדמיה היינו לוקחים, ללא שום סינון אלא בחצי כפיה (בגלל לחצים חברתיים וכו', ואכמ"ל) מספר בלתי מוגבל של סטודנטים ומייעדים אותם למקצועות שהזכרנו, היינו מקבלים את אותו ממוצע ירוד. אלמנטרי.

ל@מחזק את זרח,
הלמדנות אינה כחכמת התכונה, אך אין זו סיבה לטעון שהיא אינה מתקדמת. גם האמנות אינה כחכמת התכונה, ועדיין היא מתקדמת מאוד (אלא אם כן מדובר באמנות מודרנית 😊).

גם ללמדנות יש מערכת חוקים משלה, והיא לא מקבלת לתוכה כל שטות (כפי שכתב הרב מיכי בטור 57 – על הלמדנות כפרדיגמה תלמודית ׁׁׁ על הגילדה הלמדנית). אכן, למדנים יכולים לעיתים להמציא ככל העולה על רוחם, אבל הלמדנות כמתודולוגיה בהחלט מתקדמת.

לכן בעיניי השאלה אינה מדוע הלמדנות אינה מתקדמת (היא כן), אלא מדוע טובי הלמדנים רחוקים מלהיות מקבילים לטובי המתמטיקאים או הפיזיקאים. הסברך על פי הרמב"ן בעניין זה אינו משכנע. את טובי האמנים בדורנו, למשל, אני בהחלט יכול להשוות ברמתם לטובי המתמטיקאים (אמנם יש כאן בעיה של אינקומנסורביליות, אבל סוף כל סוף ההשוואה אפשרית).

עוד אעיר שלמדן אמיתי יכול לקבל פידבק אמיתי כשהוא מעמיד את יסודותיו מול עוד ועוד סוגיות. אם הוא רואה שהיסוד שלו נסתר, הוא אמור לחזור בו, ולא לעוות גם את הסוגיות האחרות שאינן מסתדרות עם דבריו, רק כדי להציל את ה"יסוד" שלו.

@זרח, אומר לך את האמת, כנראה שטובי הלמדנים בדורנו ברמה אחרת לגמרי ממה שאנחנו חושבים. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב שישראל והתורה הם "מפת העולם" שבל דור, וכפי ההתחדשות שיש בישראל ובתורה כך יש התחדשות בעולם, וממילא "ממצב העולם ‏בכל דור נוכל להתבונן על מצב נפשות ישראל שבדור, וכן על מצב התורה שבפיות תלמידי־חכמים האמיתים ‏שבאותו דור [ולכן אמרינן בחגיגה (ה:): אבדה עצה מבנים – נסרחה חכמתם, ומובן]" (צדקת הצדיק, צ).

כשראיתי היום את המכונית ה'מעופפת' של טסלה – אחד הדברים הכי מפילי לסת שראיתי בשנים האחרונות – הבנתי שהחדשנות העולמית הזו היא בבואה אלינו: ברוך ה', לא אלמן ישראל! מתברר שטובי הלמדנים (בדגש על "טובי", כלומר הטופ של הטופ) הרבה יותר גדולים ממה שחשבנו, אחרת אומות העולם לא היו מגיעים להישגים כאלה מטורפים.