האם התורה באמת רוצה שנהיה מוסריים? (כי זה לא תמיד נראה ככה.)
שלום וברכה לכבוד הרב שליט״א
אני מתחבט בשאלה יסודית לגבי התפיסה המוסרית שהרב מציג, הרואה במוסר בסיס מחייב במערכת השיקולים. אם המוסר כה מרכזי ומהותי, מדוע לא נתנה התורה "קודקס" מוסרי סדור, או למצער מנגנון הכרעה מפורש לסיטואציות של התנגשות?
בפועל, אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם במתח בין המוסר הטבעי והאינטואיציה הבריאה לבין המערכת ההלכתית. מדוע השאיר אותנו הקב"ה בתווך הזה, ללא כלים פורמליים לניהול ההתנגשות, ובכך הפך כל הכרעה לשדה מוקשים סובייקטיבי?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לא הבנתי. אתה אומר שאתה מכיר את גישתי. אבל נראה שלא. ראה בטור 541 – הלכה ומוסר: התמונה התיאורטית.
אגב, בהלכה כן ניתנו לנו כלים. האם שם יש פחות מחלוקות מאשר במוסר? הרבה הרבה יותר.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
חי ראשי שמעולם לא הבנתי את כל הפטפוטים על מחלוקות בתחום המוסרי, אנוכי הקטון מעולם לא פגשתי מחלוקות רציניות בתחום המוסרי.
(אלא אם כן הכוונה למחלוקת הבסיסית מה נכלל במוסר, האם רק ערכים של פגיעה בזולת או גם ערכים נוספים, אבל בתוך התחום המוסרי הרגיל – היכן יש מחלוקות? ממש בשולי השוליים).
@איש האמת, הטענה הזו נשמעת אלגנטית במבט ראשון, אבל היא חוטאת בהתעלמות מהעובדה שהמחלוקות ה"שוליות" הן ליבת הקיום האנושי. כמעט כל עימות חברתי או פוליטי עמוק – משכר מינימום ועד גבולות חופש הביטוי – נובע בדיוק מאותן התנגשויות ערכיות שכותב הפוסט מנסה לבטל כ"שוליים". המוסר הוא לא שפה אחידה שכולנו דוברים, אלא זירת התגוששות שבה ערכים מתנגשים זה בזה בעוצמה, ומה שנראה לאדם אחד כ"מובן מאליו" הוא עבור אחר פגיעה אנושה בעקרונות היסוד שלו.
הדעה שאין מחלוקות מוסריות רציניות נובעת בדרך כלל מחיים בתוך "בועה" תרבותית הומוגנית, שבה הנחות המוצא של הסביבה הקרובה שלך נתפסות כאמת אובייקטיבית של העולם כולו. ברגע שיוצאים מהבועה הזו ופוגשים קבוצות שערך ה"חופש" שלהן מתנגש בערך ה"קהילתיות" או ה"מסורת" שלהן, מתגלה שהמחלוקת המוסרית אינה חריגה בשוליים – היא התשתית לכל מה שאנחנו מחשיבים כסדר חברתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer