טיעון של יום לטובת הספקנות
יום מציג טיעון מעניין שלא הצלחתי לחשוב למה הוא לא נכון לטובת הספקנות- נניח שאנחנו אומרים שאנו מעניקים אמון בסבירות גבוהה לתבונתינו וחושינו- טיעון זה לא מתיימר להיות בעל ודאות מוחלטת שכן קשה לראות סיבה ששוללת באופן מוחלט את הספקנות. אך אם נמשיך את ההיגיון הזה נצטרך גם להטיל ספק כלשהו בסבירות של הנחת הסבירות של מתן האמון הזה וכך ככל שנשאף לאינסוף בהטלת הספק- נשאף לאפס באמון האפיסטמי שלנו. אני מניח שאתה לא מסכים עם הטיעון- אך איזה כשל טמון בו בעיניך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
קח לדוגמא מודל שבו כל שלב בשרשרת הזאת הוא בעל סיכוי אחד פחות אחד חלקי n, כאשר n הוא מספר השלבים בשרשרת. כאשר תיקח את n לאינסוף תקבל מכפלה של אינסוף הסתברויות שקטנות מ-1, שתוצאתה היא אחד חלקי e.
מעבר לכל זה, למה אתה מניח שהשאלות בלתי תלויות, כך שההסתברות של השרשרת היא מכפלת ההסתברויות? להיפך, סביר יותר שהן תלויות, שכן אותם גורמי טעות אחראים לסיכוי שאני טועה בכל השלבים הללו
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer