לשקר לחתן בשביל שירגיש טוב

דעתי היא שעליך לומר לחתן את האמת ולא לשקר לו. אני מתנגד נחרצות לשימוש ב"שקרים קדושים" או בשקרים שנועדו להעניק נחמה ותחושה טובה.

ישנה נטייה לחשוב שאם המטרה היא טובה (כמו לשמח חתן) אז השקר מאבד את חומרתו, ויש אפילו שתולים זאת בהיתר של חז"ל "לשנות מפני השלום" או לומר "כלה נאה וחסודה", וטוענים שבמקרים כאלה זה כלל לא נחשב שקר. בעיניי זוהי מכבסת מילים מקוממת; שקר הוא סטייה מן האמת, וגם במקרים הקיצוניים שבהם ההלכה מתירה לשנות מן האמת, למעשה הזה עדיין יש מחיר מוסרי ופגם. שקר הוא מעשה חמור שהורס את האמון ואת הרקמה האנושית, שכן אי אפשר יהיה להתייחס ברצינות לדבריו של אדם אם נדע שהוא משקר מסיבות טובות.

בנוסף, "לשקר אין רגליים". אתה מניח שהחתן לא ירגיש בחסרונך בתוך ההמון, אך מה יקרה אם לאחר החתונה הוא יצפה בווידאו או בתמונות ויחפש אותך בחופה? או שישאל אותך חוויות מהטקס? בסופו של דבר השקר עלול להתגלות, והפגיעה באמון תהיה קשה הרבה יותר.

אפילו במקרים של שקרים "לבנים" וסתמיים שאינם פוגעים ישירות באיש (כמו לשקר כדי שמישהו יעזוב אותך בשקט), הגם שייתכן שאין בכך איסור הלכתי פורמלי מובהק, מוסרית יש בכך פגם משום שהדבר מרגיל את האדם לשקר, ולכן מן הראוי להימנע מכך. קל וחומר במקרה שלך, שבו אתה מתכנן להטעות את חברך באופן אקטיבי.

מכיוון שיש לך סיבה מוצדקת לחלוטין לאי-הגעה (שירות מילואים), אין שום היגיון להמציא מציאות שלא קרתה. עליך לומר לו את האמת בעדינות, להסביר את האילוץ, ולאחל לו מזל טוב מכל הלב.

עד כאן דבריו הנכוחים של notebooklm