רב- יקום

איני יודע מה נקרא לזלזל. אני אכן חושב שהיא לא נותנת מענה סביר ביחס לאמונה, והסברתי זאת בפירוט לא פעם. אז אם ראית את ה"זלזול" יכולת גם לראות את הנימוקים.

לדעתי, יש הבדל תהומי בין האמונה באלוהים לבין תיאוריית היקומים המקבילים (המולטיוורס), והאחרונה אינה יכולה לשמש כתחליף רציונלי לאלוהים. נכון ששניהם מתייחסים לדברים שלא ראינו בעין, אבל כאן בדיוק טמונה הטעות האתאיסטית. האתאיסטים נוהגים להאשים את המאמינים בטיעון "קנקן התה השמיימי" של ראסל – קרי, המצאת ישות שלא ניתן להפריך כי היא קטנה או שקופה ואינה נראית. אלא שהאמונה באלוהים אינה קנקן תה, שכן קיומו של אלוהים מתחייב מתוך טיעונים לוגיים (כמו הראיה הפיזיקו-תיאולוגית – המראה שדבר מורכב זוקק מרכיב), ואינו המצאת אד-הוק. לעומת זאת, דווקא האתאיסטים הם אלו שממציאים אינספור יקומים ו"קנקני תה" שאף אחד לא יכול לראות, רק כדי לחמוק מהמסקנה הפשוטה שיש בורא ליקום המורכב שלנו. לתיאוריה הזו אני נוהג לקרוא "מסיבת התה של הכובען המטורף".

הסיבות המרכזיות לכך שאני דוחה את התיאוריה הזו ורואה בה פנטזיה בלתי סבירה הן:

1. היעדר אינדיקציה ותערו של אוקאם: כדי להסביר את מיוחדות החוקים ביקום שלנו, האתאיסט מעדיף להמציא מיליארדי יקומים שאף אחד מעולם לא ראה. האם זה באמת פתרון פשוט וחסכוני יותר מאשר להניח את קיומה של ישות אחת (אלוהים) שבראה את עולמנו? תערו של אוקאם מנחה אותנו לבחור באפשרות הפשוטה ביותר, וקיומו של אלוהים היא הנחה פשוטה בהרבה מקיומם של אינספור יקומים סמויים שאין לנו בדל של רמז לקיומם.

2. מי יצר את הגנרטור?: גם אם נניח שקיימים אינספור יקומים, הרי חייב להיות מכניזם או "גנרטור" שיוצר אותם. מי יצר את המנגנון הזה שמגריל יקומים, ואת החוקים השולטים בפעולתו? גנרטור שמייצר יקומים צריך להיות בעצמו מורכב או תבוני, ולכן הרגרסיה הזו אינה מהווה הסבר, אלא מחזירה אותנו שוב אל הצורך בסיבה ראשונית ובאלוהים שניסינו לברוח ממנו.

3. קיומם של אלוהימים ויצורים מוזרים: אם יש אינסוף יקומים שבכל אחד מהם שוררים חוקי טבע שונים לחלוטין (שהרי זו הדרך היחידה להצדיק סטטיסטית את היווצרות היקום הנדיר שלנו), הרי שבחלקם עשויים להיווצר יצורים שונים ומשונים מכל הסוגים – שדים, פיות, מלאכים, ואפילו יצורים אלוהיים. האתאיסט, בניסיונו להימנע מאלוהים המוכר, נאלץ לאמץ בהכרח מציאות מופרעת שבה קיימים כל היצורים המיסטיים הללו. אז מה הוא הרוויח מכך במונחים של רציונליות וחסכנות?

לכן, האמונה באלוהים היא המסקנה הפשוטה והמתבקשת, ואילו פתרון המולטיוורס הוא המצאה מסורבלת שאינה פותרת את שאלת המורכבות ואת חובת ההסבר של עקרון הסיבתיות.