שאלות בקורס ״מבוא לחשיבה פילוסופית״
שלום.
יש לי שתי שאלות בקורס ״מבוא לפילוסופיה״ שיעור 2:
-
הזכרת את המודל של אריסטו: אש, רוח, עפר, אוויר – שמהם בנוי העולם. הדגשת שהמודל הטלאולוגי הזה הוא בתחום הפילוסופי אבל מאידך שאתה לא מסכים עם הדעה שהוא לא אמפירי. אך לשיטתך מה שהוא אמפירי כבר לא בתחום הפילוסופי – אז איך אתה מיישב את דבריך?
- בקוגיטו של דקארט טענת שהרבותא בדבר ״החושב משמע אני קיים״ הוא לטעון טענת עובדה רציונליסטית על העולם בלי שימוש אמפירי. לצורך דוגמה הבאת את אני הולך/נחמד משמע אני קיים – שפה צריך אישוש אמפירי לכך. אבל לכאורה גם באני הולך/נחמד בלי החשיבה עצמה שקודמת לאמפיריות לא היה לזה שום אישוש. אז האם הדוגמאות הללו לא נכונות?
תודה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
- לא זכור לי שאמרתי שזה אמפירי. אמרתי שאי אפשר לומר שזה לא נכון (כי זה רק כעין סיבוב של מערכת הצירים). זו אמירה לגמרי שונה.
- לא הבנתי את השאלה. ההיסק הלוגי נכון בשני המקרים: גם מ"אני הולך" וגם מ"אני חושב" נגזרת לוגית המסקנה "אני קיים". ההבדל אינו במסקנה או בהיסק, אלא במעמדה של ההנחה. ההנחה "אני הולך" היא טענה המבוססת על תצפית אמפירית (אני צופה בעצמי הולך). בתצפית תמיד ניתן להטיל ספק – אולי אני טועה, חולם או מדמיין שאני הולך. לעומת זאת, ההנחה "אני חושב" היא טענה אפריורית שהכרחית מתוך עצמה, משום שהיפוכה מוביל לסתירה: גם אם אטיל ספק בכך שאני חושב, הרי שעצם הטלת הספק (או המחשבה שאיני חושב) היא בעצמה מחשבה, וממילא אני בהכרח חושב.
דקארט חיפש לבסס טענת עובדה (את קיומי) ללא כל היזקקות לתצפית אמפירית שיש בה אבק של ספק, אלא רק מתוך טענה שמוכרחת מחמת עצמה. העובדה ש"כדי ללכת צריך לחשוב" אינה רלוונטית כאן, שכן כדי להסיק "אני קיים" מ"אני הולך", אתה נשען על תקפות התצפית של ההליכה, והיא, כאמור, אינה הכרחית לוגית. אמנם ביקרתי את הטיעון שלו שכן לדעתי יש שם תצפית ברקע.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אמרת במפורש שאתה לא מסכים עם אלו שטוענים שזה לא אמפירי והזכרת את האימפריות שבמודל הזה בהמשך דבריך. אם לכאורה יש אי הבנה בינך לבין עצמך, אז בסדר, רק רציתי הבהרה לדבריך.
אני אחדד יותר את הדברים ולפי איך שהבנתי אותך פה: אני הולך/אני נחמד זה תוכן של מחשבה שיכול להיות מוטל בספק, אבל על עצם זה שיש מחשבה אי-אפשר להטיל ספק.
במשפט האחרון בדבריך, מה הייתה הביקורת?
תודה.
קשה לי להאמין. תן לי את הדקה ואת השיעור שבהם אמרתי את זה. אם היו השלכות שנגזרות מהמודל זה יכול היה להיות אמפירי. החלוקה לארבעה מרכיבים כשלעצמה אינה אמפירית בעליל.
הביקורת שלי על הקוגיטו נמצאת בטור שעסק בו. חפש באתר.
בשיעור השני במבוא לפילוסופיה מדקה 23:30.
ושוב, אם זה יכול להיות אמפירי לפי דבריך פה, לא מובן למה קשרת את זה לשיטתך בעקרון פילוסופי.
תקשיב שוב. אמרתי שם שארבעת היסודות זו שפה שבאמצעותה בוחרים לתאר את התופעות במציאות העובדתית. השפה אינה ניתנת לבחינה אמפירית, אבל התופעות כן. לכן בחירת השפה היא החלטה פילוסופית. הטענה היא שזה לא נסתר מניסויים ולא שיש לזה ניבויים שניתנים לאימות תצפיתי. להיפך, זה לא נסתר מניסויים בגלל שאין לזה ניבויים. עוד הוספתי שהמסגרת הטלאולוגית גם היא לא ניתנת לסתירה בניסוי.
אני הקשבתי שוב ואני סבור שלא כהרגלך, היית לא מספיק נהיר בחלק מהדברים שלך מכדקה 22 עד 27. מצד אחד אתה מתייחס לזה כאמפירי ומצד שני כפילוסופי ולא ברורה כוונתך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer