איך אפשר לקבל את דרישת הרמב"ם להימנע מלייחס התפעלויות ביחס לה'
לכבוד הר"מ אברהם הי"ו
רב שלומות
נפשי לשאול הגיעה וסליחתי על שאני מחביר במילין:
הנה ידועה דעת הרמב"ם במו"נ א,נה שאין לייחס לקב"ה שום "התפעלויות"(כך תרגמו ר"י קאפח ושוורץ ור"ש תיבון) כלומר שינוי במצבו. מאידך הרמב"ם בסוף המורה ג,נא מדבר על דבקות שכלית בזמן התפילה וכשאדם מקושר לקב"ה וחושב עליו אזי הוא עמו כביכול. אין ספק שסוף מו"נ משרה אוירה של רוממות ודבקות נעלה, אך אני מאד מתקשה בכך, האם באמת יכול אדם לחיות בתודעה כזו שאולי היא נכונה מבחינה פילוסופית אך נראית לי לחלוטין זרה לתפיסה היהודית ולכל מדרשי חז"ל? ודי אם אזכיר את דברי הגמ' ביבמות סד,א: א"ר יצחק למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת רחמנות ועוד אין סוף מאמרים כיוצ"ב ואף לשון התפילה שתקנו לנו חז"ל שכולה מטרתה להחדיר לתודעתנו שה' קרוב ושומע וחפץ ומרחם וניחם על הרעה וכיוצ"ב. וכי ניתן להפוך כל דבריהם פלסתר לומר שהכל בסופו של דבר עבודה עצמית קרי- הכל חוזר על האדם שהוא זה שמשתנה בעקבות התפילה והתחינה?. וכי יש שקר גדול מזה לבטא במילים שאתה שומע תפילת קול פה ומאזין לנו ובו בזמן להיות בעל תודעה שבאמת לא חלה כל התפעלות מצידו של הקב"ה? ולמי אנו מתפללים אם לא לה' הקרוב שמאזין לשוועת עניים? וידעתי מי שאומר שהכל חוזר אל האדם- כדי לרומם אותו או כדי להחדיר לתודעתו (באמצעות הפנמת טיב הבקשות שבנוסח התפילה שתקנו לנו חז"ל) מה האדם צריך לרצות באמת וממילא בכך האדם בעצמו משתנה בדרגתו הרוחני, והופך לאדם נעלה יותר כזה שראוי שיחול עליו השפע האלוהי ועוד כל מיני הסברים כאלו- דברים אלו, על אף שהם נשמעים מושכלים, באמת נראים לי כאחיזת עיניים הקרובה לכפירה באמונה שה' שומע ומאזין תרועה כפשוטו, ואין דומה לו.
ובמקום עט לשוני יכולני לצטט דברי החכם שד"ל בביקורתו זו ממש על הרמב"ם והנוטים אחר הפילוסופיה, שכ"כ בפ' עה"ת פ' ואחתנן עה"פ שמע ישראל וז"ל: "התורה והנביאים מקטינים תמיד ציור האל ומקרבים אותו למדרגת האדם, והם מייחסים לו הכעס והרצון והאהבה והשנאה…ושאר התפעלויות וחסרונות, הכל כדי שיצויר יחס וקשר בינינו ובינו, ואם בהפך נצייר בלבנו אלוהיהם של פילוסופים, השלם שלימות בלי תכלית אז לא יתכן עוד לצייר שום יחס וקשר בינו ובין בני אדם…ומה מקום לתפילה אם האל בלתי מתפעל? ומה מקום לתשובה אם רצון האל בלתי משתנה?" עכ"ל הנדרש. ושם כתב שגם הפילוסופיה היא אמת "אלא ששתיהן אמת בבחינות מתחלפות". אך סתם לא פירש יותר.
וכבר ידעת שדברים דומים לרמב"ם כתב גם הרב קוק בהקדמה לעולת ראיה עמ' 22: "צריך שהתפלה תהיה נקיה מכל רעיון של שנוי רצון והתפעלות בחק השי"ת, מה שהוא דעה כוזבת ביחס לאלהות ומביאה להשחתת סדרי השלמות האנושית".
כלומר לחשוב שהתפילה משנה את רצון ה' זה אינו נכון אלא היא משנה את האדם ושם המשיך מרן הרב קוק: "ולעומת זה עצם ערך התפילה ובטחון פעולתה בקבוץ תנאיה גם מלבד פעולת השגת המבוקש והתרוממות הנפש וזכותה ע"י התפילה הוא פינה גדולה בהשלמת האדם. ע"כ צריך שיבין כל מתפלל, שהתפלה היא חק נפלא שחקק הקב"ה בעולמו להשלמת יצוריו בכל דרכי השלמות וביחוד לתכלית השלמתם המוסרית הנצמחת ממנה ואינה בגדר ענין מוטבע בחוקו יתברך חלילה". עכ"ל. ושמא להבנה זו רומז גם רמח"ל בדרך ה' ח"א סוף פ"ד:"ואמנם האדון ב"ה מאיר תמיד למי שיתקרב אליו ואין מניעת טוב מצדו כלל, אלא מי שלא יתקרב אליו יחסר הארתו, והמניעה מצד המקבל- לא מצד השם יתברך".
אך נראלי שהרמב"ם ייחודי בכך שהוא מחייב את האדם להימנע במחשבתו מכל התפעלות ביחס לקב"ה, כי אף הכוזרי(ב,ב) מודע להנ"ל רק שהוא לא דורש מהאדם, אם אינני טועה, להימנע מכל מחשבה של "התפעלות" אודות האל. וזהו הבדל גדול..
שמא עלינו לחיות בתודעה שאע"פ שהשכל מורה כדברי הפילוסופים, אך התורה מחייבת אותנו להאמין להיפך מזה וזו מהותה וכל לשד חיותה של היהדות כפי שגם הבינו זאת הנוקטים בשיטת הקבלה והחסידות עד כי אמרו שיש בכוחו שלאדם להגדיל רוחניותו של האל כביכול. אם כי מסופקני אם אכן כך איחה שד"ל בעצמו את הקרעים, שכן בחייו האישים נטה לתפיסה פילוסופית יותר של האל.
אודך לדעתך האישית ואיך אתה מיישב בעצמך בין שתי התפיסות ברמה הקיומית.
ועונתך תרבני, ביקר,
נהוראי יהב
ירושלם
ראשית, אין לי שום בעיה במישור האישי. אני לא חושב שיש בעיה בהיפעלות של הקב"ה (זו דוגמה שאיני יודע מה הבסיס לה). ומעבר לזה, אני באמת לא חושב שהתפילה משנה אותו במשהו (וכבר כתבתי על כך כאן לא פעם).
אבל לשאלתך, כבר רבו התירוצים. אביא שניים לדוגמה:
- הראי"ה קוק עצמו מסביר ששינוי האדם מביא לשינוי ביחס הקב"ה אליו, למרות שהקב"ה לא השתנה. משל למקור אור קבוע, שיוכל לתת יותר אור אם החדר שאליו הוא שלוח יהפוך את קירותיו לשקופים יותר. שינוי ביחס הקב"ה אלינו ממש לא אומר שהיה שינוי בחוקו של הקב"ה עצמו.
- השינוי אינו בו עצמו אלא במידותיו שהן הייצוגים שלו בעולם שקובעים את יחסו אלינו.
ומדוע אתה לא מוטרד מהחשיבה הפילוסופית ששוללת שינוי אצל הקב"ה לכאורה הפילוסופיה היא שכל טהור האם משום שאין הקב"ה "מחוייב" לתובנות המוגבלות של השכל האנושי. ואם נאמר כן לכאורה נמצאת חולק על עיקרון של הרמבם ועוד שבעצם ה' כן מחוייב לשכל האנושי במובן הזה שרק דרכו אנחנו יכולים לתקשר ולהבינו.
לא הבנתי את הטיעון שלך. מבחינתי, איני רואה מניעה לשינוי אצל הקב"ה, מכמה סיבות: 1. ייתכן שינוי ממצב א למצב ב כששניהם בעלי אותה מידת שלימות (שניהם מושלמים). 2. אתה מניח ששלימות היא מצב סטטי, אבל בהחלט ייתכן שהשלימות היא מצב דינמי. אולי תכונה X של האובייקט מופיעה באופן מושלם בצורה של סינוס או פרבולה, או כל פונקציה אחרת שתלויה בזמן?
הרי אם הוא מושלם ולא משתנה והשלימות היא פונקציה סטטית, מדוע הוא ברא את העולם דווקא ברגע שהחליט לברוא אותו? מדוע האדם נוצר דווקא ברגע שהוא נוצר? האם קודם הוא לא היה מושלם?
בקיצור, אלו ספקולציות של פילוסופיה עתיקה שאיני רואה להן בסיס ולכן גם לא טעם רב לעסוק בהן.
א.כיצד השואל הכניס מילים מודגשות לאתר?? זה מאד יעיל. ילמדנו נא.
ב. התחדש וורט רמבמיסטי השבת; " וינחם ה כי ברא את האדם בארץ ויתעצב על ליבו". וכי לבורא יש לב?? אלא כשם שיש לו לב, ככה הוא גם התעצב.היינו שהוא לא התעצב. רק בפעולות וכו. ודוק.ודל. ואכמל
לרב שלום וסליחה שאני מטריחך שוב- לפי הרב קוק שהזכרת לעיל ובכלל לפי התפיסה הרווחת מאד שהאל לא משתנה אלא רק יחסו וזיקתו של האדם לקב"ה היא שמשתנה להיות מוכנה לקבל השפע והברכה ממנו יתב'- אם כן מה שייך שאדם יתפלל עבור רעהו כפי שמצאנו רבות במקרא שהנביאים בכל הדורות מתפללים עבור יחידים או עבור האומה? והיאך יפרנס הרמב"ם והרב קוק ועוד- תופעה זו?
(וכאמור מקרא ורז"ל רווחת התפיסה שהאל עושה רצונו שלצדיק וחכמים הקצינו זאת באמרם מו"ק טז,ב:"מי מושל בי?- צדיק". אך כאמור זה סותר התפיסה הנ"ל
ביקר, ושוב סליחה על הטורח נהוראי יהב ירושלם.
בזכות השינוי שבי זוכה חברי. למה סה לא אפשרי, גם בתמונה המכניסטית?
מחילה בהחלט לא מובן – לפי התמונה המכניסטית זה לא תלוי ברצון ה' אלא ביכולת שלך להתקדם אליו מה יתן ומה יוסיף שאבקש על חברי שעה שהוא לא מתקרב אל ה' בעצמו?
מחול. לי זה בהחלט מובן. אני יכול לפעול עבור חברי, וכשאשתפר השפע יכול להגיע לחברי. איני רואה שום בעיה בזה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer