איסור מיטות מחוברות באשתו נדה –
בראשונים מצינו מחלוקת בזה בשינה בשתי מיטות מחוברות באשתו נדה
יש את דעת רבותינו הרמב"ן והתשב"ץ ורבינו ירוחם
בהשגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה שנג
אבל המאמר היה על שאלתם בנדה אם מותרת לשכב עם בעלה במטה אחת היא בבגדה והוא בבגדו ואף על פי שיש בישנים במטה אחת קריבה וחמום זה מזה כענין (קהלת ד) אם ישכבו שנים וחם להם וכל שישנים במטה אחת אי איפשר להם בלא נגיעה וכדאתמר התם (ברכו' כד א) והא איכא עגבות ויש בהם עוד חשש ביאה ובא רב יוסף לאסור מטעם חשש הביאה כדרך שאסרו בעוף שלא יעלה עם הגבינה בשלחן אחד ואף על פי שאפילו האכילה מדבריהם וכל שכן בכאן ששכיבתן במטה אחת קרוב לבא לידי ביאה ודחינו זה משום דאיכא שנוי ודעות ואחר כך באנו ואסרנו הדבר מפני שיש בשכיבתן במטה אחת קריבה והנאה זה מזה.
ובשו"ת תשב"ץ חלק ג סימן נח
לישן במטה אחת אסרו בגמ' בפ"ק דשבת (י"ג ע"א) הוא בבגדו והיא בבגדה כאשת איש שהכתוב הקישן ביחזקאל שנאמר ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה בנדת טומאתה לא קרב וכל שכיב' שהיא אסורה עם אשת איש אסורה באשתו נדה אבל יש לחלק בזה אם המטה היא מיוחדת לה אסור כמ"ש הראב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש. וכן אם היא מטלטלת אבל אם אינה מיוחדת לה אם המט' היא רחבה ואינו מתקרבין זה לזה ודאי מותר שלא אסרו אלא קריבה. אבל זה אינו אלא ייחוד. ואף ע"פ שבשאר עריות אסור להתייחד. עם אשתו נדה מותר להתייחד כדאיתא בפ"ק דכתובות (ד' ע"א) ובפרק הדר (ס"ג ע"ב) ובסנהדרין (ל"ז ע"א) אמרי' בהאי סוגה בשושנים ובלבד שתהא ישנה בכלי מצע מיוחד לה והוא בכלי מצע מיוחד לו.
וברבינו ירוחם – תולדות אדם וחוה נתיב כו חלק ד דף רכד טור ב
כתב הר"ש ברשב"ץ ז"ל על ההיא דשבת ז"ל אבל יש לחלק בזה אם המטה היא רחבה ואינן מתקרבים זה לזה ודאי מותר שלא אסרו אלא קריבה אבל זה אינו אלא ייחוד אף על פי שבשאר עריות אסור להתיחד עם אשתו נדה מותר להתיחד כדאיתא בכתובות ובסנהדרין אמרינן בהא סוגה בשושנים ובלבד שתישן היא בכלי מצע מיוחד לה והו' בכלי מצע מיוחד לו ע"כ.
אך לעומת זה מצינו דעת המרדכי בשם הר"מ מאייורא שהובא בב"י
בית יוסף יורה דעה סימן קצה
ו (ב) כתב המרדכי פ"ק דשבת (סי' רלח) הר"ם כתב דצריך ליזהר אם יש שתי מטות ורגלי האחת נוגעות בחבירתה שלא ישכב הוא באחת ואשתו נדה באחרת אם לא ישימו הפסק בנתיים עכ"ל ומדין ספסל דבסמוך וגם מדין דהר"ם משמע דליתא להא דכתוב בספר רבינו ירוחם וכו'
וכן פסק הרמ"א שם
הגה: ואפילו יש לכל אחד מצע בפני עצמו, ואפילו אם שוכבים בשתי מטות והמטות נוגעות זו בזו, אסור (מרדכי פ"ק דשבת בשם הר"מ).
והנה זכינו בשנים האחרונות לספר המרדכי השלם שע"י מכון ירושלים
ובו נתבאר טעמו של הר"מ ונתברר שמקורו בטעות גמורה בגירסת הגמרא ובפירוש תמוה ביותר
יעוין פה בפירושו
וכך כותב
י"ג כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מטה חדא הואי במערבא ופי הר"מ מאיוורא מטה אחת היתה לה בפני עצמה
אך היתה נוגעת במיטתו וזה לשון במערבא לשון ערבוביא. וע"ז נענש וע"כ צריך ליזהר דאם יש שני מיטות
ורגלי האחת נוגעות בחברתה שלא ישכב הוא באחת ואשתו נדה באחרת אם לא ישימו הפסק בינתים עכ"ל
ולפי זה מה הדין להלכה בזה"ז האם בטלה ההלכה או שלא ?
ומצו"ב המרדכי
מרדכי השלם שבת.pdf
ובפורום אוצר החכמה אשכול איסור מיטות מחוברות באשתו נדה – מקורו התמוה
טענו שאין משנים את ההלכה מנימוקים שונים
ומה דעת הרב
מה אתה חושב שדעתי?
זה בכלל לא נקרא לשנות את ההלכה. אלו סברות של ראשונים ואתה קובע עמדה לפי הנראה לך. וכשמדובר בטעות דמוכח, אפילו פסיקה של הגמרא בטלה כמקח טעות.
מהיכן יודעים שלו היתה גרסה מוטעית ולנו ישנה הנכונה הנכונה, אולי הפוך?
הרב לא הצלחתי להבין מכאן אם לפי התשבץ במיטה זוגית רחבה שיש היום ניתן לישון יחד גם בנדה
אם יש מצעים נפרדים (האם הכוונה לסדין או רק לשמיכה?)
הוא כותב שכן אם ניתן לישון בנפרד בלי מגע. סביר שמצעים נפרדים זה בעיקר שמיכה. הסדין זה רק סמלי, שמיכה משותפת תביא למגע.
תודה, אז אם שמים גם מעין כרית ארוכה או ספוג ארוך שמפריד באמצע ומונע מגע גם בטעות זה עוד יותר מותר נכון ?
מה בדיוק השאלה? האם לא מובן מאליו ששינה עם חציצה יותר מותרת משינה בלי חציצה?
אבל כל זה לפי התשב"ץ, וכיום לא נהגו כמותו.
השאלה הייתה(בתת מודע) האם ניתן להגיד שכאשר שמים חציצה כזאת לאורך כל המיטה, מעבר לזה שזה מונע מגע, אולי זה גם יכול להחשב כ2 מיטות נפרדות. ואז אולי גם לפי פוסקים אחרים זה יהיה מותר. וכל שכן לפי התשב"ץ.
המרדכי כותב להדיא שאם יש הפסק מותר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer