אירועי טבח שצה"ל אצ"ל והלח"י ביצעו בערבים והיחס למחקר ההיסטורי
שלום וברכה, נחשפתי לאחרונה למידע בעקבות אירועי טבח שביצעו צה"ל אצ"ל והלח"י בערבים והם היו פחות מעטים ממה שחשבתי, היו לפחות 24 אירועים כאלו במלחמת העצמאות (כולל דיר יאסין שבוצע על ידי האצ"ל והלח"י), לאחר מכן היה את טבח קיביה וכפר קאסם שבוצעו בשנות ה50 (בפיקודו של אריק שרון והוסתרו בזדון על ידי בן גוריון ששיקר ביודעין לציבור ולעולם שלא צה"ל עשה את זה) גם דמויות מופת כמו מאיר הר ציון בעקבות רצח אחותו על ידי בדואים פשוט הלך עם חבריו ורצח 5 בדואים אקראיים באזור כנקמת דם, כל המידע הזה די עירער לי את התדמית היפה שכאילו הציונות הייתה טלית שכולה תכלת, אחד ההיסטוריונים הגדולים והישרים שעוסק בתחומים האלו וחשף רבים מאירועי הטבח שבוצעו ב48 נקרא פרופסור בני מוריס והוא דווקא מגן על הנרטיב הציוני ואומר שבמצב של מלחמת העצמאות זה אולי לא היה תקין מוסרית מה שנעשה אבל זה לא בלתי מתקבל על הדעת, אשמח לשמוע האם יצא לך לגעת פעם בנושא ומה דעתך ואם לא יצא לך אז מה דעתך על הדרך לגילוי האמת בחקר ההיסטורי (כי העולם הזה די רווי אג'נדות והטיות) תודה וכל טוב
שלום רב.
זה מן המפורסמות. לפני כמה עשרות שנים התעוררה תנועה היסטורית שכונתה "ההיסטוריונים החדשים" כחלק מהפוסט ציונים והעלתה את כל האירועים הללו שהוסתרו עד אז. כנראה היו שם הגזמות והוצאות מהקשר, אפילו בית משפט פסל תזה של סטודנט לתואר שני בחיפה על טבח בטנטורה. אבל ברור שהיו אירועים כאלה.
יש להבין אותם בהקשרם. תקופה אחרת. תחושה שאין בין הערבים "בלתי מעורבים" (כי לא היה שם צבא, והם פגעו באזרחים שלנו). אבל עדיין ברור שהיו גם מעשים שלא ייעשו. תרומתם של אותם היסטוריונים, למרות האג'נדה (הפוליטית-עכשווית) והסילופים היא שהם חשפו אירועים שרצינו להסתיר גם מעצמנו.
בעיניי לשוב מאד לחשוף אמת היסטורית כזאת ולדון בה ביושר. אנחנו לא טלית שכולה תכלת. הממצאים הללו לא כולם נכונים עובדתית. הם נתונים לפרשנויות רוויות אג'נדה משני הצדדים, ועדיין זהו דיון חשוב ויש לעשותו ביושר.
בני מוריס עצמו היה אחד ממחולליה של התנועה הזאת ולאחר מכן "חזר בתשובה".
במאמרי על מיתוס התייחסתי לתופעה ולמשמעות ההתייחסויות השונות אליה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer