אלוהים והטוב
יש לי לרב 2 שאלות:
- לא הצלחתי להבין מדוע אתה טוען שאדם מוסרי אתאיסט הוא לא עקבי. הרי גם לשיטתך תשפות החיוב המוסרי יצטרך להיות מושתת על אקסיומה כלשהי (לצורך העניין- סמכותו המחוקקת של אלוהים) והוא יסבור שהחיוב המוסרי (ע"פ התפיסה הריאליסטית) הוא אקסיומתי גם ללא התייחסות למעמד המחוקק. אמנם ייתכן שבעיניך מושגית לדבר על תוקף של חוק ללא מחוקק זה דבר שגוי אך אינני מבין מדוע היא איננה עקבית או עומדת במבחן הלוגי
- הרב מבסס את סמכותו המחוקקת של אלוהים על מה שהוא מכנה הכרת טובה אונטולוגית- האם הכרת טובה זו מבוססת בעיניי הרב על הנחת בחירתו החופשית של אלוהים, שהרי הרב הטעים בכמה מקומות כי ללא הנחה של תפיסת בחירה חופשית מתאיין הערך של פעולת הפועל, ואם כך האם יש לנו למה להכיר טובה לאלוהים בהינתן שהדבר כפוי עליו (אפילו לפי תפיסת ההשתלמות שאתה אוחז בה)? ואם אכן כך מניין לנו הנחה זו שהוא אכן פועל בחופשיות
1. הוא מקבל על עצמו חוק ולא מקבל את קיומו של מחוקק. מכיוון שחוק ללא מחוקק זו שגיאה, כפי שכתבת, יש כאן סתירה. ברור שאם תאמץ הנחה מופרכת תוכל להעמיד כאן מבנה טיפשי אבל עקבי לוגית. זה לא ממש מעניין.
2. אני לא יודע לגבי בחירתו. קטונתי. די ברור שיש לו בחירה לעשות מה שירצה, גם בלי הוכחות. אני לא בטוח שיש לו בחירה לגבי בריאת האדם (אולי זוהי תוצאה הכרחית של היותו שלם – ראה בטור 170). אבל גם אם אין לו בחירה עדיין אין משהו או מישהו אחר שהחליט על כך במקומו. לכל היותר זה תוצר של 'טבעו' (עד כמה שבכלל אפשר לדבר כך). וכאמור, אם הוא ברא אותי יש לו זכות לגביי.
1. פשוט התרשמתי מניסוחיך בנושא שבניגוד לשאלת אלוהים כבוראם שם אמרת שזה סתם לא רציונלי לסבור שמערכת מורכבת נוצרת מעצמה אך עדיין זו עמדה קבילה אם הוא לא מקבל הנחה זו, בעניין המוסר על האתאיסט בהכרח לכלול את מושג האלוהים אם הוא רוצה לדבר על תוקפו- משמע שחלה סתירה מושגית בין אתאיזם לחובה מוסרית אך אם כוונתך כמו בענייני הטיעון הקוסמלוגי והפיסיקו-תיאולוגי, ניחא
2. למה שהוא יקבל זכות על גביי אם הדבר היה כפויי עליו? הרי ביחס לבני אדם אין הוא מעניקים להם קרדיט מוסרית על פעולות הכפויות עליהם
זו לא זכות שהוא מקבל ולא קרדיט שמגיע לו. אחרת אתה מגיע להכרת טובה מוסרית רגילה. אני מדבר על הכרת טובה אונטית במנותק מקרדיטים שמגיעים למישהו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer