אמונה בבעש"ט ובּאָבּע מעשה'ס (שאלה מס' 1) ?
שלום וברכה,
בתולדות הבעש"ט מוצאים אנו את החזיון המפליא: "כפעם בפעם ברח מבית בספר, ויחפשו אחריו וימצאו אותו יושב לבדד ביער"
אבל איך ערב את לבו לעשות כן, הלא גם בני אדם גדולים יפחדו לשבת בדד ביער ?
ע"כ
האם הרב מוצא עומק מיוחד בחסידות כמו בקבלה, בהתייחס לשאלה דלעיל ?
נ.ב: אני חושש שהרב יצנזר את שאלתי זאת מטעמים ידועים ולכן אני מודיע בזאת שזו שאלה מפורסמת ונשברו כבר אלפי קולמוסים על מנת לתרצה בתרוצים שונים ומשונים.
כבר כתבתי לא פעם שאיני מוצא עומק מיוחד בחסידות. יתר על כן, אפילו כתבתי שבעיניי אין ערך רב בלימודה (עד כמה שבכלל לומדים ממנה משהו). הוקדשו לכך טורים וטוקבקים זועמים עם דוגמאות. ראה טורים 104-5.
באשר למחיקות, אני חושב שאין שום רלוונטיות לכך שמדובר בשאלה מפורסמת: אם יש בה ממש אז אין למחוק אותה גם אם אינה מפורסמת, ואם אין בה ממש יש למחוק אותה גם אם היא מפורסמת.
האם ניתן לטעון את אותן הטענות שהרב מעלה בטורים דלעיל גם כלפי ה"קבלה" ?
נ.ב: אני נמנע מציטוט בכוונה תחילה
לא. אולי כלפי הפרשנויות לקבלה. הקבלה, כפי שהגדרתי אותה כאן (בשרשור המקביל), היא תורה שמעבירה הרבה מידע במונחים של ספירות ועולמות ופרצופים. הפרשנויות הן עניינו של הפרשן, ובדרך כלל נכנסות לשם עמדותיו שלו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer