אמונה דתית

 שלום הרב
קודם כל ברצוני להודות לך על כך שפתחת לי עולם חדש של אמונה ופילוסופיה שלא הכרתי לפני.
רציתי לשתף אותך ולהתייעץ איתך לגבי האמונה שלי.
גדלתי במשפחה חילונית לגמרי ועד לפני כמה שנים הדת נתפסה אצלי בתור משהו פרימיטיבי או במקרה הטוב כמשהו שאולי טוב למי שמאמין בו אבל אי אפשר להאמין בו באמת.
בשנים האחרונות התחלתי להתעניין יותר בנושא, בעיקר כי הכרתי אנשים דתיים שללא ספק אי אפשר להגדיר אותם כטיפשים (ובנוסף לזה גם מוסריים). כך הגעתי לאתר שלך (ולספרים) והתחלתי להשתכנע, בעיקר בעקרונות של החשיבה הסינטטית, באמונה באל פילוסופי ובתוקף של המוסר כמשהו אמיתי (ולא סתם תחושה של בני אדם או כלי שמשרת באופן עקיף את האינטרסים של הבן אדם). עם זאת, עדיין לא השתכנעתי מהמחברת החמישית והקפיצה לאמונה היהודית. אמנם הרעיון כבר לא נראה לי מופרך לגמרי, אך עדיין האמונה שלי בו היא קלושה מאוד, בטח ביחס לאמונה שלי במוסר או לחילופין בחושים וההכרה שלי או אפילו בשייכות לקולקטיב כמו משפחה והעם היהודי והתחושה שיש להם משמעות). עם זאת, אני גם שותף לדעה שהעלית מספר פעמים (כמו של אחד העם) שהחיים היהודיים (שהבסיס להם הוא קיום מצוות ואמונה באלוהים) הם בסיס טוב ליצירת חברה מוסרית ולהמשך העם היהודי (שגם לגבי ההמשך של העם היהודי אני חש בוודאות די טובה  כדבר חיובי). לכן אני עומד בפני סיטואציה דומה ל"הימור של פסקל" – שכן אם המסורת היא נכונה אז בוודאי קיבלתי החלטה נכונה לקיים מצוות, אבל גם אם היא לא נכונה אז הרווחנו חברה מוסרית ואת המשך העם היהודי ולכן זו גם הייתה החלטה נכונה. 
אם זאת, כמובן שזו אינה אמונה אמיתית, ובפועל אני לא מקיים מצוות (בגלל הקושי הרב- גם אובייקטיבי וגם של בגלל השינוי הקיצוני של ההרגלים שנדרש ויתכן שבעיקר בגלל היחס הצפוי מהחברה הקרובה) והטיעונים האלה לא מצליחים לגרום לי להתגבר על קשיים אלו.
אשמח אם תוכל לי לעזור לי לחזק את האמונה (או לחלופין לעזור לי לפתור בצורה אחרת את ההתבלטויות שלי).