תפילה על נס ולשעבר
שלום הרב,
השו" בסימן רל כותב 'הנכנס למוד את גרנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשלח ברכה בכרי הזה התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח"כ בירך ה"ז תפלת שוא שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי (פי' הנעלם ואינו נראה) מן העין'. לא הבנתי מדוע לפני המדידה אין זו תפילת שווא? והרי לא מצפים לדברים מעל הטבע. ואם לא מדובר על שינוי כמותי ע"י הברכה אלא בהעסק יצליח כגון שהתבואה תתיקר מדוע לאחר הספירה דבר זה אינו שייך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
ראשית, סעיף קודם כתב השו"ע שאסור לבקש על אישתו מעוברת שתלד זכר. ולדברי הרב זו סתירה לסעיף הזה
שנית, נראה לי שכשמדברים כאן על תבואה בכרי היינו אחרי שהיא נקצרה.
בגלל שברור שלא אוסרים להתפלל על הצלחת המסחר בהכרח שמתפללים על כמות התבואה ואז קשה והרי זו תפילת שווא
בפשט לשון השו"ע נראה שהוא מחלק בין עתיד לעבר. כלומר סעיף א אינו עוסק בתפילה על נס אלא בתפילה על העתיד. משמע שתפילה על נס מותרת. הקשיים בזה כבר התבארו אצלי. הוא כנראה הבין שקביעת מין העובר אינו נס.
כאן הוא מדבר על דבר סמוי או גלוי. להתפלל על נס זה אפשרי אבל רק אם הדבר סמוי. אחרי שהוא יודע את כמות ואיכות התבואה זה תפילה על משהו גלוי.
בקיצור, איני חושב שניתן להוציא מכאן משנה סדורה ועקבית, לפחות כשמבינים את המציאות במונחי המדע בןו זמננו. זו כנראה לא הייתה ההסתכלות של חז"ל והמחבר.
תודה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer