בירורים בנושא חופה וקידושין‎‎

שו"תקטגוריה: הלכהבירורים בנושא חופה וקידושין‎‎
ש' שאל לפני 2 שנים

שלום הרב,
 
אנחנו עומדים להתחתן בקרוב ורצינו להתייעץ אודות ההלכות והמנהגים השונים בעריכת החופה.
נשמח אם תוכל לעזור לנו בבירור הנושא על היבטיו ההלכתיים השונים.
ברצוננו לקיים טקס הלכתי מחד, ומאידך לתת מקום שווה לשנינו, לאישה ולאיש.
 
קצת רקע עלינו, שנינו בוגרים של מסלולים לימודיים תורניים (מדרשת נשמת וישיבת מרכז הרב) ושנינו מכירים, אוהבים ומכבדים את העולם התורני. לאורך השנים שנינו לומדים רבים מכתביך (מאמרים, טורים באתר, קוורטט, טרילוגיה ועוד) ומזדהים מאד עם התפיסה והגישה לנושאים רבים. בקיצור סוג של קשר בין רב לתלמידים בתקופה שלנו:)
 
היינו שמחים אם תוכל לעזור ולהכווין אותנו בנושאים הלכתיים שונים הקשורים לסידורי הנישואין. חשבנו על כמה נושאים שאנו מכירים מניסיונו האישי שבהם עלו לנו שאלות, נשמח מאד לשמוע נקודות וכיווני מחשבה נוספים.
 
אלו הנושאים שהיינו רוצים לברר –

  1. הסכם קדם נישואין – רבו הדיונים בנושא.
  2. האם יש איסור הלכתי או בעיה הלכתית בהסכמים אלו? במידה ואפשרי, האם ישנו נוסח עדיף מבחינה הלכתית ומבחינה משפטית (בהיבט החוק בישראל)?
  3. האם הרב מכיר נוסח (או שאולי יש לו נוסח משלו?) של הסכם מסוג זה?
  4. עורך החופה –
  5. האם ישנן דרישות כלשהם לגביו?
  6. האם חייב להיות גבר דתי?
  7. האם אישה יכולה לערוך את החופה?
  8. האם אדם שאינו מאמין יכול לערוך את החופה?
  9. שבע ברכות בחופה –
  10. מי יכול לברך את הברכות? האם כל אדם (כולל אדם שאינו מאמין) יכול לברך?
  11. האם ניתן כי שני אנשים יעלו לברך יחד את אותה הברכה (לדוג' איש ואישה שיעלו לברך יחד)?
  12. "מנהג" ברכה שמינית –
  13. האם ישנה בעיה/איסור לברך ברכה זו במהלך החופה מיד לאחר שבע הברכות?
  14. כתובה –
  15. האם ישנם נוסחים המתאימים למציאות החיים המודרנית שלנו (בהיבט התוכן והלשון)?
  16. האם ישנה חובה שהכתובה תהיה בארמית או שאפשר בכל לשון?
  17. האם חייבים להקריא את כולה במהלך החופה?
  18. מי יכול להקריא את הכתובה, האם חייב להיות גבר דתי?
  19. טבעת מהכלה – האם האישה יכולה להביא טבעת לאיש במהלך החופה? אם לא, מדוע? האם יש זמן/מקום שבו כן ניתן לתת?
  20. ברכת שהחיינו – האם האיש והאישה יכולים לברך ביחד את ברכת שהחיינו במהלך החופה?

 
בתודה והערכה גדולה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שנים

ראשית, מזל טוב שיהיה לכם.
אפתח בהערה כללית. אני כפמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך), ממליץ לכם מאד להתייחס לטקס הזה בצורה מאוזנת. יש בו חלקים שנתפסים לא שוויוניים בלי בסיס אמיתי. יש בו חלקים שהם אכן לא שוויוניים, אבל למה זה מעניין?! אנחנו עושים את הטקס הזה כהמשך למסורת ארוכת שנים שאנחנו חלק ממנה (כולל החלקים שאיננו אוהבים בה. חשבו על החילונים שאומרים "בעזרת ה' " וכדומה). בסופו של דבר השוויון לא תלוי בהצהרות ולא בטקסים אלא באופיו של הבית שתבנו ביניכם. זה מה שבאמת חשוב. בעיניי כל העיסוק בטקסים והפקתם הוא שטות ואיוולת, ולפרוק על זה את כל תסכולי ומאוויי השוויון זה מיותר ולא מועיל. כל הטקס הזה הוא בדיחה ששוכחים יומיים אחרי שהוא נערך, והאנרגיות ששמושקעות בזה הן פשוט בלתי סבירות בעליל. לא בהפקה עצמה ולא בחתירה לשוויוניות וכו'.
לכן הסכם קדם נישואין ותנאי אלו שאלות מאד חשובות כי הן שקובעות את היחס המשפטי ביניכם. זה עניין מהותי. השאלה האם הכלה תסובב אותך או ההיפך, והאם מי שיקריא את הכתובה יהיה גבר, אישה, או צפרדע, בעיניי ממש לא חשובה. אתם יכולים במקום זה גם לרקוד הורה על הראש באופן שוויוני או לא. למה זה חשוב? למה זה מעניין?
כעת, אחרי שהבהרתי את עמדתי העקרונית (שבעיניי יותר חשובה מכל התשובות), אפנה לשאלותיכם. 
קודם כל עליי להקדים שתי הקדמות:
א. הבירורים הללו יש להם פן הלכתי ופן משפטי (כי בישראל יש ערבוב בין שני המישורים הללו). לכן כל צעד שאתם מחליטים עליו צריך להיבחן הלכתית ומשפטית. ככלל, אני ממליץ לכן להתייעץ עם ארגונים שעוסקים בזה, הם מייעצים הלכתית ומשפטית.
ב. רוב ההחלטות הללו אמורות להתקבל עם עורך החופה, אחרת אתם טוחנים מים. אתם יכולים לרצות משהו אחד והוא לא יסכים, או להיפך. אם אתם מחליטים להינשא באופן פרטי (לא דרך הרבנות/צהר וכו') אז כמובן תוכלו לבחור רב כרצונכם. ועדיין הדברים צריכים להתלבן איתו. לכן אפתח בשאלת עורך החופה.

  1. אין שום הלכה שמחייבת עורך חופה כלשהו. למעשה זהו תפקיד מיותר, וטקסי בלבד. מטרתו ביסודה הייתה שמישהו שבקיא יוודא שהעניינים נערכים כדין. אבל אין לו תפקיד קונסטיטוטיבי (מכונן). לכן גם אין שום בעיה שעורך החופה יהיה גבר, אישה, קוף, או תולעת משי. אמנם מקובלנו שמי שאינו בקיא בטיב גיטין וקידושין אל יהא לו עסק עמהם. לכן צריך לקחת אדם שמתמצא בהלכה שיוודא שהעסק נערך כדין וכראוי. הוא כמובן יכול להיות גבר או אישה או גוי, וגם אתאיסט, כל עוד הוא בקיא בהלכות הרלוונטיות ואתם סומכים שאכן יישם אותן. חופה יכולה להיערך גם בלי עורך בכלל. היא תקפה הלכתית כל עוד נעשתה כדין.
  1. לגבי הסכמי קדם נישואין יש כמה נוסחים מקובלים בשוק. אני לא בקיא בפרטיהם, אבל ארגוני נשים למיניהם ((מבוי סתום, צדק לנשים ועוד) יעדכנו אתכם בכל הדרוש. בעיניי זה לא מאד משנה, כי בסופו של דבר ההסכמים הללו לא מקובלים על הרבנות, ובגירושין אם יהיו העניין מגיע לרבנות (ככל הידוע לי, אין גירושין פרטיים כיום בישראל). אתם כמובן צריכים להחליט האם אתם מסתפקים בהסכם קדם נישואין או רוצים גם תנאי (שמבטל את הקידושין אם קורה משהו בעייתי). אני ממליץ על שניהם.

אין שום בעיה הלכתית בהסכמים כאלה וגם לא בתנאי. אמנם רוב הפוסקים מתנגדים להסכמים כאלה אבל זה רק על בסיס שיקולי מדיניות. לכל הדעות אין בכך שום איסור, גם אם יאמרו לכם אחרת. בעיניי גם מבחינת מדיניות זה ראוי ונכון לחתום על הסכם וגם על תנאי.
נוסחים תוכלו למצוא באינטרנט או בארגונים השונים.

  1. כל אחד יכול לברך. בעבר היה מקובל שנשים לא תברכנה מפני כבוד הציבור. כיום לדעתי זה לא רלוונטי ואין שום בעיה. אגב, רק כעת התפרסם על ידי חנה קהת שאביה, הרב שלמה פישר (שנפטר כעת), אמר לה את זה להלכה. אמנם לדעתי אין לתת ברכה למי שאינו מאמין (בלי קשר לשאלה אם הוא שומר  מצוות. הברכה של אדם לא מאמין אין לה שום משמעות, ולדעתי היא לא עולה בכלל. כשבתי התחתנה היא שאלה אותי האם לתת ברכות לפלוני או אלמוני, ואמרתי לה שהקריטריון הוא שתוודא איתם שהם מאמינים. היא עשתה משאל בין ילדיי לברר מי מהם יכול לברך. כך נודע לי סוף סוף מי מילדיי מאמין ומי לא. היה מאד משעשע, ולא אכחד שגם קצת מעציב מבחינתי).

עדיף לא לברך שניים יחד, תרי קלי לא משתמעי. אבל לא חושב שזה מעכב.

  1. לא מכיר את המנהג הזה. אני מבין שמדובר על הוספת ברכה אחרי השבע. אם מודיעים בבירור שמדובר על תוספת לא הלכתית ועושים הפסק כלשהו, אין בזה בעיה לדעתי.

 

  1. אני לא מכיר נוסח מודרני לכתובה, אבל זה גם לא חשוב. מה שקובע מה יקרה ביניכם הוא הנהגים החברתיים ולא הכתובה. לדעתי לא צריך לעשות מזה עניין. אם רוצים לכתוב את הכתובה בעברית, זה מעורר אנטגוניזם אצל רבים אבל לדעתי אין שום בעיה בזה. אפילו רצוי.

לא חייבים בכלל להקריא את הכתובה בחופה. זהו מנהג שמטרתו להפריד בין הקידושין לנישואין. אתם יכולים גם לעשות ריקוד קצר באמצע כדי להפריד ביניהם, או לתקוע בחצוצרה.
כל אחד יכול להקריא את הכתובה, כולל קוף אתאיסט. כאמור, אפשר גם לא להקריא בכלל. אבל כשלעצמי אני לגמרי בעד להקריא אותה, יען כי היא מדגישה את הממד המשפטי-חוזי שיש בנישואין, מעבר לרומנטיקה ולמלאכים ורודי הכנפיים שכל הנוכחים בחופה רואים בעיני רוחם. צריך לזכור שיש ביניכם התחייבויות חוזיות הדדיות, וזה חלק מהותי וחשוב מהקשר ביניכם. ראוי לשימו על ראש שמחתכם. ראו דברים שאמרתי בחופת בני הגדול. ראו גם בטור האחרון שעלה אתמול באתר שלי.

  1. זו שאלה הלכתית חמורה וכאן הייתי מקפיד. האישה לא יכולה לתת טבעת לגבר בחופה. הטבעת צריכה לבוא מהגבר לאישה, שכן הוא מקדש אותה. כשהאישה מקדשת אותו זה פוסל את הקידושין. אם רוצים לעשות תוספת טקסית אחר כך ולהכריז שזה לא חלק מהקידושין אפשר. ראו הקדמתי למעלה, אי השוויוניות של הטקס הזה היא חסרת משמעות. הגבר לא קונה את האישה ולא שום דבר מכל ההזיות הללו. זו לא משמעותו ההלכתית של טקס הקידושין ובוודאי לא משמעותו הפרקטית. אם כבר, אז היא קונה אותו. 🙂
  1. בהחלט כן לדעתי.

שוב מזל טוב, אתם מוזמנים לפנות אם יש עוד דברים שתרצו לדבר עליהם.

ש' הגיב לפני 2 שנים

ראשית, תודה גדולה מאד (!) על ההתייחסות המפורטת לכל הסעיפים השונים וכן להקדמה ולהצגת גישתך הכללית לנושא:)

לאחר קריאת הדברים מצאנו את עצמנו מסכימים ומזדהים שוב:), בנוסף קראנו את שני המאמרים שצירפת וגם מהם נהנינו מאד! נפיץ אותם הלאה בעז"ה.

דבר אחד שלא היה ברור לנו הוא גישתך לנושא החתימה על הסכם קדם נישואין, כתבת – "בעיניי זה לא מאד משנה, כי בסופו של דבר ההסכמים הללו לא מקובלים על הרבנות, ובגירושין אם יהיו העניין מגיעלרבנות (ככל הידוע לי, אין גירושין פרטיים כיום בישראל)".

אם כך, לשם מה מועילים הסכמים האלו? התועלת תהיה במקרה של גירושין שמגיעים לבית משפט אזרחי ולא לרבנות?

ושאלה נוספת, האם ניתן לעשות הפסק בין ברכה לברכה במהלך השבע ברכות? אם כן, עד כמה ניתן? האם ניתן להגיד כמה מילות ברכה בודדות?

שוב תודה רבה על התשובה המפורטת! מעריכים מאד!

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

יש להבחין בין הסכמי קדם לבין תנאי. הסכמי קדם ניתנים לאכיפה בבית משפט, כמו כל הסכם משפטי. לכן ודאי יש לזה משמעות. לגבי התנאי, זה עניינה של הרבנות בלבד (כי לצערי ביהמ"ש לא עוסק בתקפות הנישואין), והרבנות תעשה סלטות באוויר כדי לא להכיר בזה. ובכל זאת אני בעד זה משתי סיבות: 1. גם הרבנות אולי תכיר בתנאי, אם במקרה זה יגיע לדיון לפני דין ישר (כי הלכתית ברור שהתנאי תקף). 2. גם אם הרבנות לא תכיר בזה, עדיין כל אחד מכם יוכל להינשא כדין מחוץ לרבנות אם ירצה בכך, כי גם אם הרבנות לא תרצה להכיר בכך האמת היא שאתם לא נשואים אם התנאי ביטל את הקידושין. במקרה כזה, מעיקר הדין לא נדרש גט ואין צורך לעבור דרך הרבנות.
לגבי הפסק בשבע הברכות, ראו סקירה כאן: https://www.inn.co.il/news/348133
יש מחלוקת בין הפוסקים אבל לדעתי בהחלט אפשר להקל. גם אם צודקים הפוסקים שעשיתם הפסק לא כדין, לא סביר שזה מעכב את הברכות.
מזל טוב, ואל תהססו לפנות עוד אם יש צורך.

ש' הגיב לפני 2 שנים

תודה רבה על המענה המהיר והמפורט! 🙂

לגבי הסכם קדם ותנאי, עשית לנו סדר רב בנושאים אלו. בעז"ה מייחלים לשינוי מהותי ברבנות עוד בימינו.
בעניין ההפסק, מצאנו את מאמרם של הרבנים סתיו שפורסם בתחומין נלמד אותו ונתייעץ עם עורך החופה שלנו:)

שוב, תודה רבה על כל העזרה והמענה המהיר והמפורט! הדברים עזרו לנו רבות ונתנו שקט ורוגע.

רק בשמחות לכולם!

ש' הגיב לפני 2 שנים

שלום הרב מיכאל! מה שלומך?

בהמשך לנושא האחרון עליו שאלנו, הסכמי קדם ותנאי, הגענו להסכם של 'מרכז צדק לנשים' (מצ"ב הנוסח למטה).

רצינו לשאול, במידה ואנו חותמים על ההסכם הנ"ל האם ישנה חובה לספר על כך לעורך החופה? וכן האם לספר לעדים החותמים על הכתובה?
האם יש הבדל מהבחינה הזאת בין הסכם הקדם לתנאי?

בנוסף, נשמח לשמוע את דעתך מבחינה הלכתית על הנוסח של שטר ההתנאה. האם היית מוסיף/משנה משהו? או משהו בנוסח שכדאי שנשים לב אליו?

מקווים שהשאלות לא מטריחות מדי:)

תודה רבה!

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

שלום רב.
אני כבר לא זוכר את פרטי השיח שלנו בעבר, ומה כבר דובר ומה לא.

הסכם הקדם אינו עניינו של אף אחד ולא צריך לדעת עליו אף אחד. השאלה היא רק לגבי התנאי, כי הוא חלק מעצם הקידושין.
אין חובה לספר עליו לעורך החופה, שכן אין לרב מעמד אמיתי בטקס. כל עוד יש עדים ונערך טקס כדין הוא תקף גם בלי עורך בכלל. אבל אם אתם נישאים דרך הארגונים הנ"ל, מבוי סתום או צדק לנשים, אזי הרבנים שם עורכים את הנישואין על דעת התנאי וההסכם ואין בעיה לספר להם. להיפך, ככל הידוע לי הם לא עורכים קידושין בלי זה. כמובן שהרישום החוקי של הנישואין במקרה כזה (שנערכו לא ברבנות) דורש עוד פרוצדורה כפי שינחו אתכם שם.
אני לא בטוח שחובה שהעדים יידעו על התנאי. השאלה היא האם צריך לומר בעת הקידושין שהקידושין נעשים על תנאי, ולא מספיק שחתמתם לפני כן על השטר. אם כן, אז העדים והרב בין כה וכה יידעו. בכל אופן, עדי הכתובה ודאי לא קשורים, השאלה היא רק לגבי עדי הקידושין (אמנם בד"כ אלו אותם עדים). נדמה לי שאין חובה לומר זאת בעת הקידושין כי עוד השטר חתום ויש עליו עדים כשרים.
כמובן שהשאלה הגדולה היא האם בי"ד יכיר בתנאי הזה. סביר שבי"ד של הרבנות (ורק הם מטפלים בגירושין) לא. אבל זה עדיין פותח לכם אפשרויות להינשא בשנית בלי הרבנות כמובן.
בקיצור, כדי להיות בטוחים אני ממליץ שאם אתם עושים זאת עם הסכם ותנאי אז גם עריכת הטקס עצמו תיעשה באופן שכולם מודעים ויודעים. זה הכי בטוח הלכתית והכי נכון מהותית. אם החלטתם בכל זאת להינשא דרך הרבנות ואתם חוששים (בצדק) לומר לרב שיש כאן תנאי, אני מציע שתיידעו את העדים שלכם לא בנוכחותו של הרב. אז העדים יודעים ואז זה נראה לי תקין ותקף. אם עדי הקידושין יחתמו גם על שטר התנאי זה הכי טוב.

השאר תגובה

Back to top button