בירורים בנושא חופה וקידושין‎‎

ראשית, מזל טוב שיהיה לכם.
אפתח בהערה כללית. אני כפמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך), ממליץ לכם מאד להתייחס לטקס הזה בצורה מאוזנת. יש בו חלקים שנתפסים לא שוויוניים בלי בסיס אמיתי. יש בו חלקים שהם אכן לא שוויוניים, אבל למה זה מעניין?! אנחנו עושים את הטקס הזה כהמשך למסורת ארוכת שנים שאנחנו חלק ממנה (כולל החלקים שאיננו אוהבים בה. חשבו על החילונים שאומרים "בעזרת ה' " וכדומה). בסופו של דבר השוויון לא תלוי בהצהרות ולא בטקסים אלא באופיו של הבית שתבנו ביניכם. זה מה שבאמת חשוב. בעיניי כל העיסוק בטקסים והפקתם הוא שטות ואיוולת, ולפרוק על זה את כל תסכולי ומאוויי השוויון זה מיותר ולא מועיל. כל הטקס הזה הוא בדיחה ששוכחים יומיים אחרי שהוא נערך, והאנרגיות ששמושקעות בזה הן פשוט בלתי סבירות בעליל. לא בהפקה עצמה ולא בחתירה לשוויוניות וכו'.
לכן הסכם קדם נישואין ותנאי אלו שאלות מאד חשובות כי הן שקובעות את היחס המשפטי ביניכם. זה עניין מהותי. השאלה האם הכלה תסובב אותך או ההיפך, והאם מי שיקריא את הכתובה יהיה גבר, אישה, או צפרדע, בעיניי ממש לא חשובה. אתם יכולים במקום זה גם לרקוד הורה על הראש באופן שוויוני או לא. למה זה חשוב? למה זה מעניין?
כעת, אחרי שהבהרתי את עמדתי העקרונית (שבעיניי יותר חשובה מכל התשובות), אפנה לשאלותיכם. 
קודם כל עליי להקדים שתי הקדמות:
א. הבירורים הללו יש להם פן הלכתי ופן משפטי (כי בישראל יש ערבוב בין שני המישורים הללו). לכן כל צעד שאתם מחליטים עליו צריך להיבחן הלכתית ומשפטית. ככלל, אני ממליץ לכן להתייעץ עם ארגונים שעוסקים בזה, הם מייעצים הלכתית ומשפטית.
ב. רוב ההחלטות הללו אמורות להתקבל עם עורך החופה, אחרת אתם טוחנים מים. אתם יכולים לרצות משהו אחד והוא לא יסכים, או להיפך. אם אתם מחליטים להינשא באופן פרטי (לא דרך הרבנות/צהר וכו') אז כמובן תוכלו לבחור רב כרצונכם. ועדיין הדברים צריכים להתלבן איתו. לכן אפתח בשאלת עורך החופה.

1. אין שום הלכה שמחייבת עורך חופה כלשהו. למעשה זהו תפקיד מיותר, וטקסי בלבד. מטרתו ביסודה הייתה שמישהו שבקיא יוודא שהעניינים נערכים כדין. אבל אין לו תפקיד קונסטיטוטיבי (מכונן). לכן גם אין שום בעיה שעורך החופה יהיה גבר, אישה, קוף, או תולעת משי. אמנם מקובלנו שמי שאינו בקיא בטיב גיטין וקידושין אל יהא לו עסק עמהם. לכן צריך לקחת אדם שמתמצא בהלכה שיוודא שהעסק נערך כדין וכראוי. הוא כמובן יכול להיות גבר או אישה או גוי, וגם אתאיסט, כל עוד הוא בקיא בהלכות הרלוונטיות ואתם סומכים שאכן יישם אותן. חופה יכולה להיערך גם בלי עורך בכלל. היא תקפה הלכתית כל עוד נעשתה כדין.

1. לגבי הסכמי קדם נישואין יש כמה נוסחים מקובלים בשוק. אני לא בקיא בפרטיהם, אבל ארגוני נשים למיניהם ((מבוי סתום, צדק לנשים ועוד) יעדכנו אתכם בכל הדרוש. בעיניי זה לא מאד משנה, כי בסופו של דבר ההסכמים הללו לא מקובלים על הרבנות, ובגירושין אם יהיו העניין מגיע לרבנות (ככל הידוע לי, אין גירושין פרטיים כיום בישראל). אתם כמובן צריכים להחליט האם אתם מסתפקים בהסכם קדם נישואין או רוצים גם תנאי (שמבטל את הקידושין אם קורה משהו בעייתי). אני ממליץ על שניהם.

אין שום בעיה הלכתית בהסכמים כאלה וגם לא בתנאי. אמנם רוב הפוסקים מתנגדים להסכמים כאלה אבל זה רק על בסיס שיקולי מדיניות. לכל הדעות אין בכך שום איסור, גם אם יאמרו לכם אחרת. בעיניי גם מבחינת מדיניות זה ראוי ונכון לחתום על הסכם וגם על תנאי.
נוסחים תוכלו למצוא באינטרנט או בארגונים השונים.

1. כל אחד יכול לברך. בעבר היה מקובל שנשים לא תברכנה מפני כבוד הציבור. כיום לדעתי זה לא רלוונטי ואין שום בעיה. אגב, רק כעת התפרסם על ידי חנה קהת שאביה, הרב שלמה פישר (שנפטר כעת), אמר לה את זה להלכה. אמנם לדעתי אין לתת ברכה למי שאינו מאמין (בלי קשר לשאלה אם הוא שומר  מצוות. הברכה של אדם לא מאמין אין לה שום משמעות, ולדעתי היא לא עולה בכלל. כשבתי התחתנה היא שאלה אותי האם לתת ברכות לפלוני או אלמוני, ואמרתי לה שהקריטריון הוא שתוודא איתם שהם מאמינים. היא עשתה משאל בין ילדיי לברר מי מהם יכול לברך. כך נודע לי סוף סוף מי מילדיי מאמין ומי לא. היה מאד משעשע, ולא אכחד שגם קצת מעציב מבחינתי).

עדיף לא לברך שניים יחד, תרי קלי לא משתמעי. אבל לא חושב שזה מעכב.

1. לא מכיר את המנהג הזה. אני מבין שמדובר על הוספת ברכה אחרי השבע. אם מודיעים בבירור שמדובר על תוספת לא הלכתית ועושים הפסק כלשהו, אין בזה בעיה לדעתי.

1. אני לא מכיר נוסח מודרני לכתובה, אבל זה גם לא חשוב. מה שקובע מה יקרה ביניכם הוא הנהגים החברתיים ולא הכתובה. לדעתי לא צריך לעשות מזה עניין. אם רוצים לכתוב את הכתובה בעברית, זה מעורר אנטגוניזם אצל רבים אבל לדעתי אין שום בעיה בזה. אפילו רצוי.

לא חייבים בכלל להקריא את הכתובה בחופה. זהו מנהג שמטרתו להפריד בין הקידושין לנישואין. אתם יכולים גם לעשות ריקוד קצר באמצע כדי להפריד ביניהם, או לתקוע בחצוצרה.
כל אחד יכול להקריא את הכתובה, כולל קוף אתאיסט. כאמור, אפשר גם לא להקריא בכלל. אבל כשלעצמי אני לגמרי בעד להקריא אותה, יען כי היא מדגישה את הממד המשפטי-חוזי שיש בנישואין, מעבר לרומנטיקה ולמלאכים ורודי הכנפיים שכל הנוכחים בחופה רואים בעיני רוחם. צריך לזכור שיש ביניכם התחייבויות חוזיות הדדיות, וזה חלק מהותי וחשוב מהקשר ביניכם. ראוי לשימו על ראש שמחתכם. ראו דברים שאמרתי בחופת בני הגדול. ראו גם בטור האחרון שעלה אתמול באתר שלי.

1. זו שאלה הלכתית חמורה וכאן הייתי מקפיד. האישה לא יכולה לתת טבעת לגבר בחופה. הטבעת צריכה לבוא מהגבר לאישה, שכן הוא מקדש אותה. כשהאישה מקדשת אותו זה פוסל את הקידושין. אם רוצים לעשות תוספת טקסית אחר כך ולהכריז שזה לא חלק מהקידושין אפשר. ראו הקדמתי למעלה, אי השוויוניות של הטקס הזה היא חסרת משמעות. הגבר לא קונה את האישה ולא שום דבר מכל ההזיות הללו. זו לא משמעותו ההלכתית של טקס הקידושין ובוודאי לא משמעותו הפרקטית. אם כבר, אז היא קונה אותו. 🙂

1. בהחלט כן לדעתי.

שוב מזל טוב, אתם מוזמנים לפנות אם יש עוד דברים שתרצו לדבר עליהם.