בירורים בנושא חופה וקידושין‎‎

ראשית, תודה גדולה מאד (!) על ההתייחסות המפורטת לכל הסעיפים השונים וכן להקדמה ולהצגת גישתך הכללית לנושא:)

לאחר קריאת הדברים מצאנו את עצמנו מסכימים ומזדהים שוב:), בנוסף קראנו את שני המאמרים שצירפת וגם מהם נהנינו מאד! נפיץ אותם הלאה בעז"ה.

דבר אחד שלא היה ברור לנו הוא גישתך לנושא החתימה על הסכם קדם נישואין, כתבת – "בעיניי זה לא מאד משנה, כי בסופו של דבר ההסכמים הללו לא מקובלים על הרבנות, ובגירושין אם יהיו העניין מגיעלרבנות (ככל הידוע לי, אין גירושין פרטיים כיום בישראל)".

אם כך, לשם מה מועילים הסכמים האלו? התועלת תהיה במקרה של גירושין שמגיעים לבית משפט אזרחי ולא לרבנות?

ושאלה נוספת, האם ניתן לעשות הפסק בין ברכה לברכה במהלך השבע ברכות? אם כן, עד כמה ניתן? האם ניתן להגיד כמה מילות ברכה בודדות?

שוב תודה רבה על התשובה המפורטת! מעריכים מאד!

יש להבחין בין הסכמי קדם לבין תנאי. הסכמי קדם ניתנים לאכיפה בבית משפט, כמו כל הסכם משפטי. לכן ודאי יש לזה משמעות. לגבי התנאי, זה עניינה של הרבנות בלבד (כי לצערי ביהמ"ש לא עוסק בתקפות הנישואין), והרבנות תעשה סלטות באוויר כדי לא להכיר בזה. ובכל זאת אני בעד זה משתי סיבות: 1. גם הרבנות אולי תכיר בתנאי, אם במקרה זה יגיע לדיון לפני דין ישר (כי הלכתית ברור שהתנאי תקף). 2. גם אם הרבנות לא תכיר בזה, עדיין כל אחד מכם יוכל להינשא כדין מחוץ לרבנות אם ירצה בכך, כי גם אם הרבנות לא תרצה להכיר בכך האמת היא שאתם לא נשואים אם התנאי ביטל את הקידושין. במקרה כזה, מעיקר הדין לא נדרש גט ואין צורך לעבור דרך הרבנות.
לגבי הפסק בשבע הברכות, ראו סקירה כאן: https://www.inn.co.il/news/348133
יש מחלוקת בין הפוסקים אבל לדעתי בהחלט אפשר להקל. גם אם צודקים הפוסקים שעשיתם הפסק לא כדין, לא סביר שזה מעכב את הברכות.
מזל טוב, ואל תהססו לפנות עוד אם יש צורך.

תודה רבה על המענה המהיר והמפורט! 🙂

לגבי הסכם קדם ותנאי, עשית לנו סדר רב בנושאים אלו. בעז"ה מייחלים לשינוי מהותי ברבנות עוד בימינו.
בעניין ההפסק, מצאנו את מאמרם של הרבנים סתיו שפורסם בתחומין נלמד אותו ונתייעץ עם עורך החופה שלנו:)

שוב, תודה רבה על כל העזרה והמענה המהיר והמפורט! הדברים עזרו לנו רבות ונתנו שקט ורוגע.

רק בשמחות לכולם!

שלום הרב מיכאל! מה שלומך?

בהמשך לנושא האחרון עליו שאלנו, הסכמי קדם ותנאי, הגענו להסכם של 'מרכז צדק לנשים' (מצ"ב הנוסח למטה).

רצינו לשאול, במידה ואנו חותמים על ההסכם הנ"ל האם ישנה חובה לספר על כך לעורך החופה? וכן האם לספר לעדים החותמים על הכתובה?
האם יש הבדל מהבחינה הזאת בין הסכם הקדם לתנאי?

בנוסף, נשמח לשמוע את דעתך מבחינה הלכתית על הנוסח של שטר ההתנאה. האם היית מוסיף/משנה משהו? או משהו בנוסח שכדאי שנשים לב אליו?

מקווים שהשאלות לא מטריחות מדי:)

תודה רבה!

שלום רב.
אני כבר לא זוכר את פרטי השיח שלנו בעבר, ומה כבר דובר ומה לא.

הסכם הקדם אינו עניינו של אף אחד ולא צריך לדעת עליו אף אחד. השאלה היא רק לגבי התנאי, כי הוא חלק מעצם הקידושין.
אין חובה לספר עליו לעורך החופה, שכן אין לרב מעמד אמיתי בטקס. כל עוד יש עדים ונערך טקס כדין הוא תקף גם בלי עורך בכלל. אבל אם אתם נישאים דרך הארגונים הנ"ל, מבוי סתום או צדק לנשים, אזי הרבנים שם עורכים את הנישואין על דעת התנאי וההסכם ואין בעיה לספר להם. להיפך, ככל הידוע לי הם לא עורכים קידושין בלי זה. כמובן שהרישום החוקי של הנישואין במקרה כזה (שנערכו לא ברבנות) דורש עוד פרוצדורה כפי שינחו אתכם שם.
אני לא בטוח שחובה שהעדים יידעו על התנאי. השאלה היא האם צריך לומר בעת הקידושין שהקידושין נעשים על תנאי, ולא מספיק שחתמתם לפני כן על השטר. אם כן, אז העדים והרב בין כה וכה יידעו. בכל אופן, עדי הכתובה ודאי לא קשורים, השאלה היא רק לגבי עדי הקידושין (אמנם בד"כ אלו אותם עדים). נדמה לי שאין חובה לומר זאת בעת הקידושין כי עוד השטר חתום ויש עליו עדים כשרים.
כמובן שהשאלה הגדולה היא האם בי"ד יכיר בתנאי הזה. סביר שבי"ד של הרבנות (ורק הם מטפלים בגירושין) לא. אבל זה עדיין פותח לכם אפשרויות להינשא בשנית בלי הרבנות כמובן.
בקיצור, כדי להיות בטוחים אני ממליץ שאם אתם עושים זאת עם הסכם ותנאי אז גם עריכת הטקס עצמו תיעשה באופן שכולם מודעים ויודעים. זה הכי בטוח הלכתית והכי נכון מהותית. אם החלטתם בכל זאת להינשא דרך הרבנות ואתם חוששים (בצדק) לומר לרב שיש כאן תנאי, אני מציע שתיידעו את העדים שלכם לא בנוכחותו של הרב. אז העדים יודעים ואז זה נראה לי תקין ותקף. אם עדי הקידושין יחתמו גם על שטר התנאי זה הכי טוב.