בפסח על התבואה בשבועות על פירות האילן ובסוכות על המים הכל בשביל האדם שכבר נידון בראש השנה. על יש לדון שוב ?
עד כמה שהאדם נידון בראש השנה בטח נידון אם יהיה לו מים לשתות ולהתקלח ולכבס ומעיינות לטייל ולנפוש והאם יזכה למים חמים מדוד או שיצטרך להדליק בוילר ולהוזיל מהונו לשם כך ואם זה יספיק או דווקא כשהוא כולו מסובן יגמר החמים ויזעק מהאמבטיה בקולות וברקים
הכל נסגר בראש השנה מה שייך לדון שוב על המים בחג ?
ראיתי מגוון מהראשונים כמו דין כללי ופרטי (?)
או דין בלי חיתום והחיתום בחגים (נשמע מוזר…)
או שזה נוגע לאדם וזה על המים ועל הפירות עצמם
וזה גם לא מתיישב שהרי מינימום מים זה הצריכה שקצב הקב"ה בר"ה לכל באי עולם שיחיו. וזה לכל הצרכים שנקבע להם גם לשתייה ו גם לבריכות ולנהרות בטבע להנות וכו' זה המינימום ויותר מזה בכלל מי צריך ?
חשבתי אולי בדוחק שהאדם ומימיו (ככל האפסניה) אכן בראש השנה וביום הכיפורים אבל בחג נידונים שנה מלאה קדימה כלומר גם ה 3 שבועות הראשונים של שנה הבאה…
אכן דחוק.
או שבאי עולם ומימיהם בראש השנה אבל משק המים גם לשנים הבאות ומנותק מצרכי באי עולם שעדיין לא נגזר על השנים הבאות לבאי עולם, החלק הזה של משק המים נגזר בחג…
אבל גם דחוק יען לא רק לבאי עולם יש דין פעם בשנה גם למשק המים יש דין מחודש כל שנה.
יש לרב איזה תשובה שאכן עונה ?
מכיוון שאני בספק רב עד כמה באמת נערך דין בשמים בראש השנה (וכמובן גם בסוכות) קשה לי לענות על כך. אבל לא ננעלו שערי התירוצים. למשל, את הדין על המים השאירו לחג. מה הבעיה? גם את הדין על פירות השאירו לעצרת.
למה הרב מסופק בזה?
כי איני יודע מהו המקור לקביעות הללו. בתורה זה לא מופיע, וספק בעיניי האם זו מסורת מסיני.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer