דבר הסמוי מן העין

אפשר הסבר למה כוונת חז״ל באומרם שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, עד כדי כך שחכמים קובעים שאדם שמדד ואחר כך התפלל – הרי זו תפילת שווא (ב״מ מב ע״א)?
הרי בסופו של דבר הכרי שוקל אותו דבר לפני ואחרי התפילה. ואם הכוונה למשהו בגדר הנס שפתאום יהיה יותר תוצר אז למה זה לא אפשרי שיקרה אחרי המדידה.

מבחינה פסיכולוגית יותר קל להתמודד עם אובדן וכישלון כאשר הכישלון הוא פרטי ולא נחלת הציבור הרחב. כל זוג שחווה הפלה מבין את זה. מספיק קשה להתמודד עם הציפיות הפרטיות שלך מאשר להוסיף עליהן גם ציפיות של אנשים אחרים (כולל הורים ומשפחה).

נראה שהעיקרון הוא שאם אתה כבר יודע לא עושים לך נס גלוי.