דיבור בתפילה

האם יש מקור שכל מה שאינו אסור הוא מותר? או שכך מסתבר.
ידוע שפלפלו בכך הפלפלנים… (דוגמא מעניינת- מהרי"ק כמדומני בשורש קל"ט – על שורש עדל"ת)

זה "עקרון החוקיות". למה לי קרא סברא הוא?! מתחילה הכל היה מותר ואז נאסרו עלינו כמה דברים. מה שלא נאסר נותר מותר. חזקה קמייתא.

לא הבנתי, זה גופא הדיון, מה היה בתחילה. ומעיקרון החוקיות ודאי לא הוכחתך. ואולי הסברא הפוכה, הכל היה אסור, ובאה התורה והתירה חלקים. (ולא משנה צורת דבר התורה, האם שלילה או חיוב)

כלומר לפני שניתנה התורה הכל היה אסור? וכעת האם יש לך מקור שמתיר לאכול לחם קימל? חבל על הזמן לדון בפלפולי ההבל הללו.

ידוע שלנח או לבניו הותר לאכול חיות. ומני אז מותר. היכן נאסר עליהם?

אני מקווה שזה לא המשך לדיון המיותר מלמעלה.
כנראה מסברא. מה אתה לוקח משהו שאינו שלך? בפרט שימוש בלתי הפיך בגופו. וגם בגן עדן: מפרי עץ הגן אכול תאכל…