דין שליחות בקידושין‎‎

שלום רב.
זו שאלה כללית על מה הצד, הרי תמיד לומדים שם משני מלמדים. אבל בדיוק בגלל זה נעשית צריכותא בין שני המלמדים. כשאין צריכותא, כלומר כשאחד המלמדים מיותר, אז נאמר הכלל שני כתובים אין מלמדים (כי הכתוב המיותר בא להראות שהדין נאמר רק בשני אלו ולא בשאר ההקשרים). אבל כשיש צריכותא בין שני המלמדים אז ברור מדוע התורה כתבה את שניהם, ולכן אין שם אחד מיותר, ולכן שם לא נאמר הכלל ששני כתובים אין מלמדים. להיפך, במקרה כזה שני הכתובים הם כמו אחד, והם מלמדים בבניין אב.
אגב, זו עוד סיבה מדוע תמיד כשלומדים בצד השווה מוצאים מאפיין שיש באחד ואין בשני ולהיפך. בד"כ מבינים שזה נעשה כדי שנוכל לעשות הכללה להקשר הנלמד (לשלול פירכות מכל אחד מהמלמדים לחוד: כשיש פירכא ממלמד א אומרים שב' יוכיח ולהיפך). אבל כאן רואים שיש עוד סיבה לצריכותא: כדי שלא יחול הכלל ששני כתובים אין מלמדים.
כל טוב,