האם אני מפספס משהו אם אני לא לומד בקיאות?

שלום הרב

יש לי התלבטות. אחד הבחורים המוצלחים והחשובים בישיבה דיבר איתי לאחרונה ואמר לי שאני מפספס משהו משמעותי בלימוד. הוא טען שכל יום אחרי סדר א צריך להשקיע בבקיאות, ללמוד לפחות כמה דפים כל יום ולבנות היקף אמיתי בש”ס. הוא גם אמר שזה במובן מסוים יותר ״לשמה״, כי אין בזה רווח מיידי של הצלחה בשיעור או כבוד מאנשים, אלא פשוט רצון לדעת את התורה. הוא גם טען שכל מי שיאמר לי אחרת זה ״סטרא אחרא״, ואני צריך לפעול בעולמות העליונים ולהתחיל להביא ״תזרים מזומנים״ של דפי גמרא.

זה קצת בלבל אותי כי כרגע רוב הזמן שלי הולך על העיון של המסכת שלומדים בישיבה, ואני נהנה מזה ומרגיש שאני מתקדם ככה באנליטיות וכו׳. מצד שני, בגלל שזה בא מבחור שאני מאוד מעריך, וגם אין עוררין על כך שהוא ברמה גבוהה, אני תוהה אם אני מפספס משהו יסודי. [אגב, הוא עצמו היה בתזה של רק עיון, עד שהוא דבק ברב אחד ששינה את הצפיסה שלו מקצה לקצה, וגרם לו להשקיע כל יום הרבה בבקיאות, בנוסף לעיון הנמרץ בבוקר.] האם באמת צריך בגיל של ישיבה גדולה להתחיל לבנות היקף בצורה מסודרת, גם אם זה בא קצת על חשבון העיון? ועד כמה נכון להציב יעדים של דפים ולהתחיל ללמוד גם מסכתות שלא לומדים במסגרת הישיבה?