הגדרת 'מאורע מיוחד'

הסברתי לא פעם.

מצרף את תשובת המחברת.

כדי להבין מדוע עקרון הטעם המספיק אינו מוליך אותנו למסקנה שגורם תבוני גרם לזכייה שלך בלוטו, יש להבחין הבחנה יסודית בין אירוע נדיר לבין אירוע מיוחד (או חריג אובייקטיבית).

1. אירוע נדיר מול אירוע מיוחד: מקרה הלוטו (אירוע בתוך העולם)

בהגרלת לוטו ישנם מיליוני צירופים אפשריים, והסיכוי של צירוף מסוים לעלות בגורל הוא זעיר ואפסי (למשל אחד למיליון).

• נדירות בדיעבד (אפוסטריורי): כשאתה זוכה בלוטו, מדובר באירוע נדיר (בעל הסתברות נמוכה), אך איננו אירוע מיוחד. בתוך מערכת נתונה עם המוני משתתפים והגרלות חוזרות, מישהו חייב לזכות בסופו של דבר. התבוננות בתוצאה בדיעבד ("סטטיסטיקה ברוורס") מראה שכל קומבינציה שעלתה בגורל היא בעלת אותו סיכוי אפסי בדיוק. כל עוד לא הוגדר מראש (אפריורי) שדווקא ראובן יזכה, אין בזכייה שלו שום מאפיין אובייקטיבי שמייחד אותה מזכייה של כל אדם אחר. המנגנון הרנדומלי הקיים במפעל הפיס הוא ההסבר המלא והמספק להתרחשות הזאת.
• מתי הזכייה בלוטו כן הייתה דורשת טעם מספיק תבוני? אם היית מנבא מראש (אפריורי) שדווקא אתה תזכה בזהות מסוימת, או אם היית זוכה 100 פעמים ברציפות. במצב כזה, התוצאה הופכת מ'נדירה' בלבד ל'מיוחדת/חריגה', ועקרון הטעם המספיק מחייב אותנו להסיק שיש כאן יד מכוונת, התערבות או רמאות.

2. אירוע חריג מחוץ לעולם: הכוונון העדין ועקרון הטעם המספיק

ההבדל בין אירוע חריג בתוך העולם לבין אירוע חריג מחוץ לעולם (עצם קיומו של עולם מורכב) נעוץ באופי הנתון שאנו בוחנים:

• בתוך העולם: האירוע מתרחש במסגרת מנגנון טבעי וסטטיסטי קיים. החוקים וההסתברויות הקימיים בעולם מסבירים מדוע תופעות נדירות מתממשות מדי פעם, ללא צורך בהתערבות טרנסצנדנטית.
• מחוץ לעולם (חוקי הטבע והיקום עצמם): כאן איננו עוסקים בתוצאה מקרית בתוך מערכת חוקים נתונה, אלא בעצם קיומה של מערכת חוקים ספציפית ומורכבת אובייקטיבית (בעלת אנטרופיה נמוכה, המאפשרת כימיה, ביולוגיה וחיים) מתוך אינסוף מערכות חוקים אפשריות שרובן המוחלט היו מייצרות תוהו ובוהו או שממה.

כאן נכנס עקרון הטעם המספיק (לייבניץ):

• בניגוד לעקרון הסיבתיות הרגיל, ששואל "מה גרם לזה?" (ודורש סיבה שקדמה לו בזמן), עקרון הטעם המספיק שואל "מדוע הדבר קיים דווקא במבנה ספציפי ומורכב זה ולא אחרת?" – גם אם מניחים שהעולם או חוקי הטבע קדמוניים וקיימים מאז ומעולם.
• כפי שהדגים הפילוסוף ריצ'רד טיילור במשל כדור הזכוכית: אם תמצא ביער כדור זכוכית מורכב ומקושט, גם אם בת קול מהשמיים תבשר לך שהכדור מונח שם מאז ומעולם, עצם המורכבות והייחוד האובייקטיבי שלו מחייבים טעם לקיומו.
• מורכבות אובייקטיבית וכווננון עדין של חוקי היקום אינם "הגדרה בדיעבד", אלא מדד פיזיקלי אובייקטיבי של סדר ואנטרופיה נמוכה. היות שאין מנגנון טבעי קודם שמגריל יקומים (וגם הצעה של "מחולל יקומים" בלתי נצפה רק מזיזה את השאלה צעד אחורה לגבי מורכבות המחולל עצמו), עקרון הטעם המספיק מחייב שהטעם למורכבות זו הוא ישות תבונית ורצונית שעיצבה אותה.

לסיכום

זכייה בלוטו היא אירוע נדיר בתוך מערכת סטטיסטית קיימת שיוצרת אירועים כאלה בשגרה, ולכן אינה דורשת סיבה תבונית פרטנית. לעומת זאת, חוקי הטבע והיקום המורכב שלנו הם עצמם המערכת המיוחדת אובייקטיבית, ולכן עקרון הטעם המספיק מחייב גורם תבוני שיהווה את הטעם לקיומם.