הדת והפיזיקה‎

לכבוד הרב דוקטור מיכאל אברהם.
שלום רב. 
אני חרדי (באורח חיי) לקראת סיום תואר שני בפיזיקה.
קראתי הרבה מספריך ומרעיונותיך באתר, ואשמח לשמוע את דעתך בנושא הבא:
ישנם רבים (דתיים וחילונים) שאוהבים לומר שאין סתירה בין הפיזיקה (או המדע) לדת, הפיזיקה עוסקת בעולם הגשמי והדת בעולם הרוחני ואין קשר בין השניים וכדומה.
(במונח "סתירה בין הפיסיקה (המדע) לדת אני לא מתכווין לנושא המפץ הגדול וכדומה, אני מתכווין לסתירה עמוקה שעומדת בין המדע לדת).
אני משוכנע שאלו דברי הבל, בעיני השאלה המרכזית שעומדת הן בבסיס המדע והן בבסיס הדת היא אותה שאלה ואין לך שתי דרכים מנוגדות יותר מאלו.
במילים אחרות: It's all about physics,  כל הדיון הוא בעצם פיסיקה.
השאלה העמוקה היא איך העולם פועל? האם הוא פועל בצורה "עיוורת" להשלכות המוסריות, או לא. הגישה הדתית שהייתה נחלת הכלל עד לא מזמן הייתה שיש למעשים המוסריים שלנו השלכה על העולם הפיזי, שסיבת הקיום של העולם היא רוחנית-מוסרית וכן הלאה.
במאות השנים האחרונות התפתחה גישה מנוגדת לחלוטין, העולם הוא מערכת מכנית של חוקים עיוורים, כל המאורעות בעולם הפיזי נגזרים ממערכת חוקים שאין להם כל קשר לתוצאה המוסרית שלהם. 
על פי צורת חשיבה זו אין ולא יכול להיות שום קשר בין מאורע פיזי כלשהו לבין ההיבט הרוחני שלו. המאורעות הפיזיים הם פשוט ביטוי מכני עיוור לחוקים (פשוטים בדרך כלל) ואין שום כיוון איליו הם מובילים. ממילא לא יכולים להיות ניסים, אין מקום להשגחה פרטית, או תפילה, וכן הלאה.
לסיכום: הסתירה בין הפיסיקה לדת עמוקה ושורשית. שתי תפיסות עולם אלו הפוכות זו מזו ואינן יכולות לדור בכפיפה אחת בשום צורה. 
יתירה מזו, דומני שהולדת החילוניות קשורה בטבורה להולדת המדע. רק אחרי שניוטון (הדתי האדוק למרבה האירוניה) ניסח את חוקי המכניקה יכול היה להיוולד החילוני הראשון, וכך אכן היה.
מה דעתך?