הכוונון העדין

אני קורא מאמר של ניל מנסון והוא טוען טענה פיזיקלית-מתמטית שממנה עולה שהטיעון הפיזיקו-תיאולוגי כושל. לי אין את הידע הדרוש להבין את הטעות. האם הרב יוכל להצביע על הטעות שלו? (הקטע מתורגם)

"כיצד יש להבחין בין מקרה של כוונון 'עדין' לבין כוונון 'גס' גרידא?". נבחן את המבחר הבא מתוך מאגר הנתונים שלסלי ([1989], pp. 3–5) מציג כראיה לכך שהיקום מכוונן בעדינות:[קצב התפשטותו של היקום] ברגעיו הראשונים נדרש להיות מכוונן בעדינות לחלק אחד מתוך כ-$10^{55}$ (שהוא 10 ואחריו 54 אפסים)…כדי שפחמן ייווצר בכמויות משמעותיות בתוך כוכבים, על הכוח הגרעיני החזק להיות, בדיוק של עד כאחוז אחד לערך, לא חזק יותר ולא חלש יותר מכפי שהוא…גם כוח הכבידה דורש כוונון עדין כדי שכוכבים וכוכבי לכת ייווצרו, וכדי שכוכבים יבערו ביציבות במשך מיליארדי שנים. הוא חלש בערך פי $10^{39}$ מהכוח האלקטרומגנטי. אילו היה חלש רק פי $10^{33}$, כוכבים היו בעלי מסה קטנה פי מיליארד והיו בוערים פי מיליון מהר יותר.אם נתרגם נתונים אלה לאחוזים, במקרה הראשון לסלי טוען לגבי פרמטר מסוים שאילו היה משתנה במאית אחת מתוך מאה אלף טריליון טריליון טריליון טריליון אחוז, חיים לא היו אפשריים; במקרה השני, באחוז אחד או שניים; ובמקרה השלישי, במאה מיליון אחוז. מכוח מה כל אלה נחשבים למקרים של כוונון עדין? ללא מטריקה שתשלים את הגדרה 1, אין בידינו תשובה.