הלכות גזילה

מה פירוש זניח?!
דין פרוטה כדין מאה (כמובן בהנחה שכל עט אכן שווה פרוטה)

זניח פירושו שהמאבד לא מצפה לקבלו חזרה ומוותר עליו. במקרה כזה גם אם הגיע לידך לפני הייאוש אין חובת השבה. זה כאילו שהמאבד מוותר לך ואומר התקבלתי. ויתור אינו דומה לייאוש.

בגמרא הקריטריון לחפץ שמוותרים עליו הוא שווי נמוך מ"פרוטה". האם הרב סבור שזה דרבנן? האם "פרוטה" – לאו דוקא, אלא תלוי באומדנא של כל אדם?

ברור, הרי שיעור פרוטה נקבע לפי האומדנא על מה מוותרים, הוא לא ירד מסיני. אז אם כיום ברור שמוותרים על יותר, חל שם אותו דין. ואם תרצה תאמר שזהו גופא שיעור פרוטה בימינו.

בס"ד כ"ב באייר תשא"ף

לתם – שלום רב,

כאורה יש אינדיקציה שהצבא אינו מקפיד על עטיו, שכן הצבא מחתים את חייליו על הציוד שהם מקבלים, ובעת שחרורם עוברים החיילים כבני מרון לפני האפסנאי ו'מזדכים' על הציוד עליו חתמו, ואם חלילה משהו אבד – החייל נקנס ומשלם תמורתו טבין ותקילין. יתר עליהם הנקרא 'צל"ם' 'ציוד לוחמה ממוספר' כגון נשק וכיו"ב, שעל אובדנו יש גם אחריות פלילית.

לא כם המצב לגבי עטים, לא 'חותמים' עליהם ולא 'מזדכים'. העטים מטבעם הם 'ציוד מתכלה' הנגמר לאחר זמן משימושו הטבעי, וגם מצוי שיאבד, ולכן איש אינו מצפה שיחזור אם אבד. ואין עליו אזהרת 'הישמר לך pen 🙂

בברכה, א"פ סנאי, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה

פיסקה 1, שורה 1
לכאורה יש אינדיקציה…

פיסקה 2, שרה 1
לכן המצב לגבי…

*** נמחקו החרפות הלא ענייניות (מ"א)****